מכתב 209

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.


חלק העברית (24.12.2010):

אוגוסטוב 28.2.1937
אהובַי ויקירַי חינה, פניה, ארקה ואשר – שלום!
את מכתבכם עם השיר קבלנו. את המנגינה של השיר אלְמַד, ואחר כך אלמֵד את שיינקה. שִמחו אותנו דבריך, פניה, שאת מודיעה אותנו במכתבך, כי את מרגישה את עצמך טוב, והעיקר שהנך משתפרת בבריאותך. תקותנו חזקה שאם רק לא תשכחי לשמור את בריאותך, כי תחלימי ותשובי לאיתנך. כנראה בזבזת את כחותיך ונחלשת ומשום זה תקפה אותך הקדחת בחֹרף הזה, אחרי זמן כל כך רב של התאקלמות, אחרי שש שנים של ישיבה בארץ. בעוד שני שבועות תמלאנה לגרשונלה שלֹש שנים. יום הולדתו חל בשבוע אחד עם יום הולדתך, פניה. ואני מהרהר: צריך היה לשלוח מתנות בקשר עם יום ההולדת לבת ולנכד; לדאבוני, אינו מִזְדַהֶה הצֹרֶך עם היכֹלֶת, אִי-היכֹלת מפריעה את מִמוּש הצֹרך. אבל מאידך גיסא – אני חושב שאין מתנה כזוּ בעולם שתוכל להשתַּווֹת למתנת ה', שהופיעה בשעת מחלתך והביאה לך את הרפואה הגדולה. משום זה תהיה השמחה בשני ימי ההולדת בשנה הנוכחית. ואני שולח את ברכתי – ברכת אבא וסבא – לבתי ולנכדי היקרים, ששני מלאכים טובים – שלום ואֹשֶר – ילוו אתכם תמיד, וחוטכם המשֻלש לא יִנָתק לעולם... טוב יהיה אם יעלה בידכם לעשות עכשיו תמונתו של גרשונלה, כמו תמונתו של יעקבלה עם עגלתו, המַראָה לנו כל כך ברור את קלסתר פניו של יעקבלה. מגרשונלה יש לנו רק תמונה אחת בהירה וברורה כשהוא בכפות ידיו את הצפצוף [רעשן?]. אבל הצלום הזה הנהו מכבר. כשנזדמן לי לראות ילד עברי בן שלש מצטייר מול עיני גרשונלה ואני חושב בגאון שגרשונלה בודאי יותר מפותח מהילד ההוא ואותה ההרגשה מתעוררת בקרבי בראותי ילד בגילו של יעקבלה. הלא צריכים אתם לדעת, ששני הנכדים שיחיו עוררו בלבי רגשות חדשים לגמרי, רגשות כאלה לא היו ידועים לי במשך כל ימי חיי שעברו. דומה הדבר לנסיעה בקרון הרכבת, מביט אתה מחלון הקרון החוצה רואה אתה שעמודי הטלגרף, עצים ושדות עָפים לפני עיניך, ונדמה לך שאתה עומד במקום אחד. כך העולם מסביב חולף ועובר ומגלה לך בכל פעם נופים חדשים, ורק כשמגיעים לתחנה חדשה מִתְבָרר אז לך על השטח שעברת, על המרחק שנשאר מאחריך... כך הוא אתי. חי אני זה שנים ב"מצב של עמידה", הנני מתבונן לצוּרוֹת החיים בעולם ההולכות ומשתנות לפני עיני. המאורעות הגדולים והפעוטים המתרחשים בעולם והעוברים אחר כך. הנני מסתכל לכל זה, ונדמה לי, שאני בעצמי הנני נמצא מחוץ לעולם המשתנה הזה: הכל חולף ועובר, ואני – עומד במקום אחד. אבל הנה הגעתי לתחנה חשובה מאד, הגעתי לתקופה כל כך רבת-הערך, נעשיתי לסבא. ושני נכדים כבר יש לי, על זאת מעידות התמונות. אמנם התמונות אִלמות הן, לא זכיתי עוד לשמוע את קולותיהם, לא את צחוקם ואף לא את בִּכְיָם. הבנים הם "ההוה" בחיי האדם, הנכדים שייכים כבר יותר לעתיד; בשעה שהאדם נמצא בגיל הנֹער הראשון יש לו "עתיד" משלו המתבטא בחייו הבאים. כשנעשה האדם לבעל משפחה עובר "העתיד" ממנו ומתרכז בחיי הבנים. כשגדלו הבנים והיו בעצמם להורים, עובר "העתיד" שוב לעולם הנכדים...
את שואלת, פניה, איך מבלים אנו באוגוסטוב השקטה והמושלגה את לילות החרף הארועים. מה להשיב לך? משתעממים אנחנו. כאן אין שום צל של חיים חברתיים. כל אחד חי רק לעצמו, מבֻדד מכלם. אין בכל העירה אף בית אחד שיהיה מין בית-ועד, שאפשר היה להכנס לשם ולבלות שעות אחדות מתוך התענינות. או שיושב כל אחד בביתו, או שיוצאים להסתובב על המדרכות והמגע היחידי שיש לך עם הבריות על המדרכה הוא רק קידת הראש מול המַכָּרִים המזדמנים לקראתך. 


בימות החול, כשהנני טרוד בבית הספר, השעמום אינו מורגש כל כך. גרוע יותר הוא ביום שבת וחג אז פשוט אין מָנוס מהשעמום. בשעה שזליה היה באוגוסטוב סבל לא מעט מחֹסֶר חֶברה. בנידון זה אוגוסטוב גרועה אפילו מרייגרוד וראצין [???]. כן, אם רוצה אתה לשחק בקלפים תמצא תמיד חוג אנשים שיקבלו אותך בזרועות פתוחות. בכלל יש להרגיש באחינו השרויים השרויים במדינתנו התרוקנות רוחנית גמורה. השפלות והבורות, הגסות והחוצפה מתגברות בעולמנו ומרימות ראש. צריך היה להדליק פַּנָס, כדיוגינוס היוָני בשעתו, לצאת לשוטט בכל העיר ולחפש אדם! קשה עכשו למצוא אדם שאפשר בבטחה להאמין לו. זוהי הצורה הרוחנית של רוב אחינו היושבים במדינתנו. ישנם אנשים הגונים, אמיצים בישרם ובאמונת רוחם, אבל הם נמצאים אֵי-שם לא מסביב לנו. הנה ימי הפסח עומדים כבר מאחרי כתלנו ואיננו יודעים אם זליה יבוא הביתה לבלות את ימי החג, כמו בכל שנה. חס אני פשוט עליו. יודע אני, שבורשה מבלה הוא את שעותיו הפנויות הרבה יותר טוב, מאשר בימי ישיבתו באוגוסטוב. לישעיה יש משפט בשביל סכסוך קטן שפרץ בינו ובין פקיד בית הדואר (רייזל איננה יודעת ואינה צריכה לדעת מזאת, רק מאיר ושלמקה יודעים). שופט השלום באוגוסטוב שפט אותו למאסר של חדש ימים, וישעיה הגיש ערעור לבית-הדין הסובלקאי. על יסוד דבריו של עורך-הדין מקוים אנו שבסובאלק יטילו על ישעיה מאסר תָלוי (זאוויעשעניע), וזה, כמובן, אינו חשוב כלום. משום זה שואל זליה בגלויתו, הרצופה למכתבי זה, מה נשמע בענינו של ישעיה? ברל נמצא כל העת בברסטוביץ הוא משתכר שם משעורים אחדים שיש לו. אצלכם, כפי שאתם כותבים, פסקו כבר הגשמים והאביב הנעים בא. אצלנו עומד החרף כעט בכל תקפו. הארץ מכוסה בשכבה עבה של שלג. המזחלות טסות על פני השלג הקפוא ומצלצלות כאילו עומדים אנו עכשיו בטבת ולא בסוף אדר. כן, זליה הדפיס בשבועון הפולני: "חיי האשה" מאמר אחד על דבר ה"היסטֶריה" וחתם על המאמר ד"ר י. קצפרובסקי על שם משפחתה של אמי ע"ה. העורך הפולני יודע שזליה הוא יהודי, ולכן, מסופקני, אם יתן לזליה את האפשרות להדפיס מאמרים בשבועון לעתים קרובות ולהמציא לו בזה רוחים. מה היא דעתכם, חינה ואשר, בדבר החששות שהביע לכם זליה בנוגע להתישבותכם העתידה? הקרוב יהיה המושב "הצפון" למפעל רוטנברג? היו ברוב שלום ובאשר, הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה ויעקבלה מחמדי
שלכם אבא-סבא
נ.ב. הדיין הציע שדוך בשביל זליה עם בתו של עשיר אחד קופיעץ [?] הגר בעירה "מיר" סמוך לברונוביץ ויש לו עסקים בורשה. לעשיר ההוא יש כבר שני חתנים רופאים ועכשיו הוא רוצה לעשות שדוך עם בתו השלישית. היא גמרה גמנסיון בבראנוביץ, והנה כעת רק תהיה איזו ממשות. אם ה[???] יבוא לידי תוצאות חיוביות אודיעכם את הכל. בכלל, דעו, שנהיה זהירים בצעד רציני כזה. הנ"ל. 

חלק היידיש תורגם ע"י ביאנקה רודיך (6.1.2011):

יקרים שלי!
הנה, לגרשונלה מלאו 3 שנים. יתן אלוהים שיגדל ויהיה לאיש בריא חזק וגדול, ואתם וגם אנחנו נזכה להרבה נחת ממנו. אין אצלנו יותר מפוטוגרפיה ברורה אחת של גרשונלה. גם פאפא וגם אני היינו רוצים תמונה חדשה שלו. חינה יקירתי, אנו שמחים מאוד ביעקבלה. הוא מתפתחת יפה, שיהיה בריא וחזק, יפיפה הוא בודאי. שיהיו בריאים שניהם, שני ילדים יפים, אחד בלונדיני, השני ודאי יהיה שַׁאטֲנִי.
כפי שהנכם רואים, מתקרב ה"ערב פסח". כשהפסח כבר נכנס, זה כבר טוב. אבל עד שמכניסים אותו, זה מאוד קשה. בדיוק כעת, כבר שלושה שבועות אין אצלנו חלוצה. כל ה"קיבוץ" התרוקן כאילו בלילה אחד, אין "קיבוץ". קשה מאוד להשיג נוצריה עכשיו. אני עובדת בפרך לבד. כל היום אני עסוקה ובערבים גם כן. כי צריך לעשות תיקונים, טלאים, וזה קשה, אבל מה אפשר לעשות? לפחות להיות בריאים, זה העיקר. תהיו לי בריאים וכתבו מכתבים טובים.
שלכם
שיינקע

  

גלויה 208

פוענח ב-28.12.2010:

חינה היקרה!

ברכה לך לשנה החדשה תרצ"ב:

יהיו חייך כך יפים

ומלאים אֹשֶר

כמו שֶיָפה האגם "סַיְנֶה",

המלא מים.

         אבא, זאַליאַ.

אוגוסטוב, כ"ד אלול תרצ"א.

גלויה 207

פוענח ע"י אמנון ריבק (28.12.2010):

לשַבָּת הראשונה שלאחר חג הפסח [].
יום הולדתך - חינה יקירה!
מהעֵבֶר השני יש תמונה של מקום יושבך לְשֶעָבַר - ועכשיו? "קבוצת חוגים" פה עין-חרוד! בקבוצת חוגים אין עוד רחוב כמו באותה התמונה אבל תחת זה יש עתיד לה, כמו שיש עתיד לכל ארצנו. בנין העתיד הולך ונבנה בארץ - ואַתְּ הִנֵך בֵּין הבונים!
אנו מאחלים לך שגם עתידך הפרטי יזהיר תמיד באֹשֶר אמִתִי ובשמחת החיים
בשם משפחתנו
אוגוסטוב, ט' ניסן, תרצ"ד

גלויה 206

פענח אלמוני (תגובה מ24/12/2010):

לשבת הראשונה שלאחר פסח תרצ"ג.
הסֶכֶר עוצר את המים, אבל אין ביֶכולתו להחליש את כֹחָם השוטף, להֵפך, הסֶכר המַפְריע גורם, שהמים הסמוכים לו מתגברים עוד יותר בכח שִטפם... - אם האדם מוצא על דרכו מעצורים ומפריעים אַל יֶחַלש, רק להפך יתגבר ברוחו וסופו לנחול נצחון.
אנו מאחלים לך, חינה יקירתנו, להתגבר על כל הקוֹשִיים שבחיים ושנצחונך לא יְאַחֵר לבוא.
אבא, שיינקע, זאַלאַ.
אוגוסטוב, מוצאי שבת הגדול 8.4.1933

תמונה והקדשה 205



לאחותי היחידה

הטובה.

פניה,

אוגוסטוב 25.6.1928

מכתב 204

תרגמה מיידיש ביאנקה רודיך (6.1.2011):

גבת, 10/12/1938
שלום חינוצ'קה!
אני כותבת לך לכתובת בבית יוסף, בגלל שאיני יודעת איפה את נמצאת בימים אלה, אם חזרת כבר או טרם חזרת. בינתיים שמח בארץ ישראל., וכמה שפחות לנסוע יותר בריא. אז מה, בעצם, נשמע אצלכם? איך את מרגישה ומה שלום יעקב'לה? ומה נשמע בבית יוסף? הייתי רוצה לדעת הכל אודותיכם.
אצלנו אין חדש. אני כבר עובדת 3/4 יום ומרגישה לא רע. גרשון בחופש ומתרוצץ בכל החצר. ארקה עובד בדיר.
אני שולחת שתי תמונות בשבילכם. צילמנו מספר תמונות ושלחנו לפאפא [אבא], הוא שלח אותן בחזרה. הרי זה יקר ערך!
אני מצרפת מכתב מהבית. בשבוע שעבר שלחתי אחד. כעת שוב תורך.
היו לי כולכם בריאים ושלמים, ומרוצים, אמן.
שלכם
פניה
מה קורה עם הבתים בבית יוסף?
ארקה וגרשון מוסרים ד"ש. נשיקה ליענקלה
ד"ש חמה לשרגא

תעתיק ופענוח הכתב מיידיש ע"י זיגריד בייסל (8.1.2011) - המספרים בסוגריים מציינים את מספר השורה במכתב המקורי:

[1] גבת 38 10.12
[2] שלום חינאצקא!
[3] איך שרייב דיר אויפן אדרעס פון בית [4] יוסף ווייל איך ווייס ניט וווּ דו געפינסט [5] זיך די טעג. צי ביסטו שוין געפארן צוריק [6] צי נאכניט. דערווייל איז אין ארץ ישראל פריילעך, [7] און וואס ווייניקער פאָרן איז אלץ געזינטער. [8] וואס עפעס הערט זיך טאקע ביי אייך? ווי [9] פילסטו זיך און וואס מאכט אשרלע? [10] וואס הערט זיך אין בית יוסף? איך [11] וואלט וועלן וויסן אלץ וועגן אייך. [12] ביי אונז איז ניטא קיין נייס. איך ארבעט [13] שוין 3/4 טאג און פיל זיך ניט שלעכט. [14] גרשון האט חפש און פליט ארום איבערן [15] גאנצן הויף. ארקע ארבעט אין "דיר" [16] איך שיק דא צוויי פאטאגראפיעס פאר אייך. [17] מיר האבן געמאכט עטליכע בילדער און געשיקט [18] דעם פאפא - האט ער מיר געשיקט צוריק [19] די עטליכע בילדער. א טייערע זאך! {2} [20] איך לייג דא ביי א בריוו אהיים. יענע [21] וואך האב איך אבגעשיקט. איצט איז שוין [22] ווידער דיין תור. נו, זייט מיר אלע [23] געזונט און גאנץ און צופרידן. אמן.
[24] אייער פניה.
[25] וואס הערט זיך מיט די הייזער אין בית [26] יוסף? [27] ארקע און גרשון גריסן. א קוש יעקבלען [28] א גרוס א הארציקן שרגאן

מכתב 203

תורגם מיידיש ע"י ביאנקה רודיך (6.1.2011):

אוגוסטוב, מוצאי שבת 6/12/1930 

יקיריי חינה, פניה, ארקה! 

אכתוב לכם על חיי החדשים. מיד, ביום א', היום הראשון אחרי ביאלוסטוק, התחילו לזרום מכל הפינות, ברכות "מזל טוב", עד יצא עשן. רק אחד לא בירך אותי, אבל חקר כל הזמן לגבי יציאתכם מביאלוסטוק. בודאי מובן לכם שהיה זה זלקובסקי (בהיר כביום שמש! שאותו ברנש שיודע הכל, אבל שמר על כבודו.) אני מסרתי לו, שהזכירו אותו בביאלוסטוק וארקה אמר: "היה ודאי טוב אילו זליקובסקי היה על ידינו". הוא ענה ברצינות גמורה: "יתכן שזה יקרה במציאות". 

ברכות ה"מזל טוב" כה בלבלו את הראש ששכחתי לכתוב לכם מיד בתחילת המכתב על כך שקיבלתי את הגלויות מכם וגם מכתב מזליה, יחד עם מכתב מפניה ובו פוטוגרפיה. אין לתאר את שמחתי עם בגלויתכם מוורשה, כתיבה בתוך הקרון בו הצלחתם להתמקם בנוחיות לאחר שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר. במיוחד שמחתי בבשורה שפינס קבע שיש שיפור גדול בעיניים שלך חינוצ'קה. ייתן אלוהים, שתמיד יגיעו אלי מכתבים ובהם בשורות טובות. וכאן עלי לשוב ולהזכיר את בקשתי המתמדת, כיתבו תמיד את האמת. אתם ודאי יודעים שאיני אוהב איפור [טשטוש]. כפי שידוע לי, גם אתם מתרחקים מ"איפור", אני מקווה שתמיד תכתבו את האמת הטהורה. אני מצפה למכתבים שבהם תכתבו בפירוט על הגעתכם לארץ, היכרויות, ואיך אתם מסתדרים. אני מתכוון לכתוב לכם בכל יום א'. 

במרוצת השבוע שעבר כבר שילמתי מקצת מן החובות. שילמתי 44 זל' להנדסמן, נתתי 35 זל' לליברמן, 22 זל' לחפץ, 20 זל' לאחיות לינדה, 10 זל' למאיר, גם חיסלתי כבר את כל החוב אצל וורהפטיג, 22.58 זל'. בשבוע שעבר קיבלתי כסף תמורת השיעורים. שמחתי שגם זליה מלווה 5 שיעורים, וגם התמונה שלך, פניצ'קה. את נראית נהדר, יפה. גם "אָבִינוּ" טבנקין. כמעט לא הייתי מזהה אותו אילולי היית כותבת. הוא נראה כה צעיר, הוא עבר אולי ניתוח. חינוצ'קה, אני שולח לך את המכתב שדבורה טננבוים שלחה לך. 

ביום ה' היתה חתונה אצל הקפלונוב-ים, עם כְּלֵיזְמָרִים (חתנו של לוויצקי ועוד איזה "זייפן" אחד). היתה גם קבלת פנים עם ארוחה. לא השתתפתי בחתונה. אני פשוט שונא חתונות כאלה של פעם. אבל אתמול בבוקר, אחרי התפילה, הייתי שם לקידוש. הקפלונוב-ה שאלה איפה חינה כעת, בוורשה או בביאלוסטוק. עניתי: בביאלוסטוק. הברנש נראה כפי שהיה נראה. שלחתי מברק ברכה ע"י הקרן הקיימת. 

חינקֶה יצאה מן הבית עם מכונית ל"ארץ ישראל" שלה (ששמה בפולנית "ברסטביצה" או "בזלסטביצה") באותו 2 בדצמבר, כאשר אתם, יקיריי, יצאתם מוורשה לארץ ישראל שלנו. ביום ו' התקבל ממנה מכתב. חמותה לעתיד לבוא קיבלה את פניהּ בהיכנסה לביתה, בלחם ומלח (מן הסתם ערוך על השולחן ולא בידיים...) ונרות דולקים ו... מאנצקה [???]. כפי שהנכם מבינים, הזקנה הכינה לה קבלת פנים כמו ל"פרזידנט"... יחד עם המכתב הגיע גם פוטוגרפיה. שייקה אומר ש"בתמונה הזאת יצחק נראה טיפש". אני טוען שאיזה ערך יש לצילום אם מכירים את המקור!? הם מתביישים לשלוח תמונה לשמרל בשיקגו. הם שולחים את התמונה לשלומקה. הוא יקבל אותה באותו הזמן שאתם תקבלו את מכתבי זה. מברסטביצה כותבים שהחתן-כלה יצטלמו שוב כדי שיוכלו לשלוח תמונה לשמרל. חינקה כבר קיבלה שעון במתנה. אברהם-איציק יקבל רק כשיגיע לאוגוסטוב ביחד עם חינקה. היא תשאר שם עד לאחר החנוכה. שייקה שלח איתה חבילה לבן-נר מהספריה – 12 ספרים ביידיש ובפולנית. למה לא שלח במהומה הזאת גם ספרים בעברית? חשבתי. אבל לא שאלתי, ומצאתי בעצמי תֵּרוּץ. חינקה זהירה ולא לקחה ספרים בעברית כי פחדה מפני הגיס, אותו איש קטן אשר מבין "באותיות הקטנות". השבוע חגגו תְּנָאִים [אירוסין] לשרה ביילקה דוברין עם בחור מסובלק, גלטשטיין. לאביו יש חנות תכשיטים כמו לקנטורוביץ', והוא עשיר. אבל הבחור, ע"פ שייקה, הוא חתיכת כולירה, לכן הוא לוקח [נדוניה] 2000 דולר. אני לא נכחתי ב"תנאים". אתה רואה ארקה, איך רימו אותך! – השבוע שמעתי כינוי שמאוד נעם לי. אמרו לי בגלוי "החתן שלך". כבר לא צריך לשמור בסוד. "מן אין החתן שלך?" אני מצרף לך ארקה את ה"היינט" – גליון יום ו', את ה"פולקסצייטונג" [עיתון העם] מה-1 לדצמבר, את אותו גליון אין להשיג באוגוסטוב. 

אני חושב על השייט שלכם על הים. הים גועש, הגלים מתנפצים אך האוניה, אשר מתנדנדת במקצת. גם המנוע מרעיש, ואתם ילדיי היקרים, נמצאים שם, בין שני עולמות, ועם כל רגע שעובר אתם מתרחקים מאירופה העתיקה, שם התנפצו תקוות עמנו. אבל אתם מתקרבים לארצנו, האלט-נַיי-לנד, שם נבנה משהו חדש. אתם, ילדיי היקרים, תצטרפו בקרוב לשורות המלוכדות של הבונים שלנו. בעמקי ליבי אני נושא את הברכה היהודית העתיקה: "ה' עִמָכֶם". את צודקת, פניצ'קה, במכתבך מן הקרון, בנסיעה דרך צ'כיה, את כותבת שליבי מלווה אתכם, נוסע עימכם. 

אני הסתדרתי טוב מאוד. ארוחות הצהריים אצל רייזלה הן מצויינות. א ני אשלם לה על הארוחות, כך הבטחתי לה. את, חינוצ'קה, חכמה מאוד. אירגנת את הבית, הכל כמו קודם. מורגשות כאן ביתיות וחמימות. את מכתבי הבא כבר אכתוב לגבת. אני מקווה לקבל מחר, יום ב', מכתב מכם, מווינה או מטרייסט. לכבוד שבת חנוכה כבר יהיה לי מכתב ארצישראלי מכם. 

אני מנשק אתכם יקיריי, 

שלכם פאפא [אבא] 

ארקה, מסור לקרוביך ד"ש לבבי ממני. 

ד"ש מרייזלה ובני ביתה כיתבו לה גם ד"ש 

נ.ב. ד"ש מן החתול 

תעתיק מיידיש ע"י זיגריד בייזל:

[1] אוגוסטאוו, מוצאי שבת 30 - 6/XII
[2] מיינע טייערע כינא, פאניא, ארקע! [3] איך וועל אייך שרייבען פון מיין נייעם לעבען גלייך פון זונטאג, דעם ערשטען [4] טאג נאך ביאליסטאק, האבן זיך אנגעהויבן צו שיטען פון אלע זייטן די מזל [5] טוב'ס, אז עס איז געגאנגען א רויך. נור איינער האט מיר ניט אבגעגעבן [6] קיין מזל טוב, נאר האט זיך אזוי נאכגעפרעגט וועגען אייער אבפאהר פון [7] ביאליסטאק, איר פארשטעהט שוין אז דאס איז זאקליקאווסקי ("קלאר ווי [8] דער טאג" אז דער חברה מאן ווייס פון אלץ, נאר ער האלט פאסאן) [9] איך האב אים איבערגעגעבען, אז מען האט אים אין ביאליסטאק דערמאנט, [10] און אז ארקע האט געזאגט "עס וואלט געווען גוט האבן זאקליקאווסקען [11] לעם זיך", האט ער מיר אויף דעם ערנסט גיענטפערט: "עס קען גרייליך [12] זיין, אז דאס זאל ווירקליך געשעהן"... די מזל טוב'ס האבן מיך אזוי [13] פארדרייט דעם קאפ אז איך האב אייך פארגעסען צו שרייבען גלייך פון [14] אנפאנג בריוו וועגען דעם אז איך האב ערהאלטען אייערע 3 קארטלאך [15] אויך זאליעס בריוו צוזאמען מיט פאניעס בריוו און פאטאגראפיע. איר קענט זיך פארשטעלען [16] ווי איך האב זיך געפרעהט מיט דער לעצטער קארטעל פון ווארשע געשריבען [17] אין אייער קופע, אז איר האט זיך אזוי באקוועם איינגעארדענט [18] אין וואגאן און אלעס גוט ערליידיגט, איבער הויפט האט מיך דערפרעהט [19] די נייעס וואס פינעם האט געפונען אין דיינע אויגען, כינאצקא, [20] א גרויסע בעסערונג, זאל גאט געבען, אז איך זאל שטענדיג האבען [21] פון אייך בריוו מיט גוטע נייעס. נור דא דערמאן איך נאך אמאל [22] מיין ביטע איר זאלט מיר שטענדיג שרייבען דעם אמת. איר ווייסט דאך {2} [23] אז איך האב פיינד פּודער. נאר אזוי ווי איר זינד אויך ווייט פון [24] פּודער האף איך אז איר וועט מיר שרייבען שטענדיג דעם ריינעם [25] אמת. איך ערווארט פון אייך בריוו, אין וועלכע איר זאלט מיר [26] אויספירליך אויסשרייבען פון אייער אנקומען אין לאנד, בעקאנטשאפטן [27] און פון אייער איינארדענען זיך. איך וועל אייך שרייבען יעדען זונטאג. [28] אין משך פון דער פארגאנגענער וואך האב איך שוין בעצאהלט אביסעל [29] חובות. בעצאהלט 44 זל. -אנדסמאנען, געגעבען 35 זל. ליבערמאנען, [30] 22 זל. חפץ, 20 זל. די שוועסטער לינדע, 10 זל. מאיר־ן, איך [31] האב אויך שוין אראבגענומען דעם גאנצען חוב ביי ווארהאפטיגן 22,58 זל. [32] איך האב גראדע בעקומען די פארגאנגענע וואך געלד פון די לעקציעס, [33] איך האב זיך זעהר געפרעהט וואס זאליא האט אייך באגלייט 5 שטונדען [34] צייט און אויך מיט דיין פאטאגראפיע, פאניצקא, דו ביזט ארויס וואונדער- [35] באר שעהן, אויך "אבינו" טבנקין, נאר איך וואלט אים ניט דער- [36] קענט, אזוי יונג זעהט ער אויס, ווען דו זאלסט ניט צושרייבען, ווייזט אויס אז ער האט זיך [37] געלאזט אפערירען ... איך שיק דיר, כינאצקא, איבער א בריוו פון [38] דבורה טעטענבוים געשיקט צו דיר. ביי קאפלאנובנען איז געווען [39] דאנערשטאג די חתונה מיט כלי זמרים (לעוויצקעס איידעם מיט נאך [40] איינעם א דרילפאץ) מיט א קבלת פנים, מיט א מאלצייט, אויף דער [41] חתונה בין איך ניט געווען, ווייל איך האב פשוט פיינט אזוינע פארצייטיגע [42] חתונות נור נעכטען בין איך געווען אין דער פריה נאכן דאווענען [43] אויף קדוש, קאפלאנובנע האט זיך געפרעגט אוואו איז איצט כינא {3} [44] אין ווארשע צי אין בעאליסטאק איך האב געזאגט אז אין ביאליסטאק. [45] דער יונגערמאן זעהט אויס אזוי ווי ער האט אויסגעזעהן ... א טעלעגראמע [46] דורכן קרן קימת האב איך געשיקט. כינקע איז אבגעפארען פון דער [47] היים מיטן אויטא אין איר ארץ ישראל (וואס אין דער פוילישער געא- [48] גראפיע הייסט דאס "ברעסטאוויצע" און אפשר "בזשעסטאוויצע") דעם [49] זעלבען 2-טען דעצעמבער וואס איר מיינע טייערע האט אבגעפארען [50] פון ווארשע אין אונזער ארץ ישראל. פרייטיג איז אנגעקומען פון [51] איר א בריוו אז איר צוקינפטיגער שוויגערמוטער האט איר [52] מקבל פנים געווען ביין אריינקומען אין הויז מיט ברויט, זאלץ [53] מן הסתם אויף א טישעלע ניט אין די הענד... [54] אנגעצונדענע ליכט און ... מאנצקע. ווי איר זעהט האט די [55] אלטע איר איינגעארדענט א קבלת פנים מיט מער צערעמאניע [56] ווי דעם פרעזידענט..., נאר וואס איז דערפון? צוזאמען מיטן [57] בריוו איז אנגעקומען א פאטאגראפיע, שייקע זאגט: "אויף [58] דער פאטאגראפיע זעהט יצחק אויס ווי א טפש"... זאג [59] איך וואסערע ווערדע קען האבן די פאטאגראפיע ווען מען קען [60] דעם אריגינאל?! זיי שעמען זיך צו שיקען שמערלען אין טשיקאגא [61] די פאטאגראפיע און זיי שיקען מיר אוועק שלמקה'ן, וועלכער וועט [62] עס ערהאלטען גלייך ווי איר וועט ערהאלטען מיין בריוו, און אין [63] ברעסטאוויצע שרייבט מען אז די חתן כלה זאלן זיך א צווייטן [64] מאל פאטאגראפירן, כדי מען זאל קענען שיקען שמערלען. חינקע [65] האט שוין געקריגען א מתנה א זייגערל - אבראמיצקי וועט [66] קריגען ערשט נאכדעם ווי ער וועט קומען צו פארען {4} [67] אין אוגוסטאוו צוזאמען מיט כינקען, זי וועט זיך דארטען פערזאמען [68] ביז איבער חנוכה. שייקע האט איר מיט געגעבען איין פעקל [69] ביכער פון ביבליאטעק 12 שטיק אידישע און פוילישע. "פארוואס ניט [70] צו דעם רומל אויך א פאר העברעאישע ביכער?" [71] האב איך זיך געטראכט, אבער ניט געפרעגט, און איך האב [72] אליין געפונען דעם תרוץ, אז כינקע איז דאך גענוג [73] פארזיכטיג האט זי ניט מיטגענומען קיין העברעאישן [74] בוך אויך ווייל זי האט מורא פארן שוואגער, דעם [75] קליינעם יונגענמאנציק, וואס פארשטעהט זיך אין די [76] קליינע פינטעלאך ... ביי שרה ביילקע דאברין איז [77] געווען תנאים היינטיגע וואך מיט א סובאלקער גלאטשטיין [78] זיין פאטער האט א גאלד געשעפט ווי קאנטאראוויץ [79] און איז רייך, אבער דער בחור אליין, זאגט שייקע, [80] איז א שטיק כאלעריע, דערפאר נעמט ער 2000 דאלאר [81] איך בין אויף די תנאים ניט געווען. זעהסט ארקע ווי דו [82] האסט זיך אבגענארט! - די וואך האב איך צום ערשטען [83] מאל אין מיין לעבען אנגעהויבען דא הערן א נאמען זעהר [84] א געשמאקען פאר מיר, מען זאגט מיר אפען "אייער איידים" [85] מען דארף זיך שוין ניט בעהאלטען. "פון וואנען שטאמט אייער [86] איידים?" איך שיק דיר, ארקע, דעם "היינט" פון פרייטאג, די "פאלקס [87] צייטונג" האלט שוין ניט שייקע פון {5} [88] ערשטען דעצעמבער, און אין אויגוסטאוו איז ניטא וואו צו קויפען דעם נשמער [89] איך טראכט אלץ וועגען אייער פארען אויפן ים, דער ים רוישט, ס'קלאפען [90] די פאלעס אויפן שיף, וועלכער וויקט זיך צו אביסעל, די [91] מאשין קלאפט און איר מיינע טייערע געפינט זיך דארט [92] צווישן צוויי וועלטען נאר מיט יעדער סעקונדע דערווייטערט [93] איר זיך פון דער אלטער אייראפא ווייל אונזער פאלק [94] האט פיעל פון זיינע האפנונגען פארלארען און [95] איר רוקט זיך אלץ נענטער צו אונזער אלט־ניי לאנד [96] וואו עס בויט זיך עפעס נייעס און איר מיינע טייערע [97] וועט אין גיכן אויך אריין אין די געשלאסענע רייהען [98] פון אונזערע בויערער און פון מיין הארץ טראגט [99] זיך צו אייך די אלטע אידישע ברכה: "ה' עמכם". [100] דו האסט רעכט פאניטשקא אין דיין בריוו פון [101] וואגאן פארענדיג איבער טשעכיען אז דו שפירסט [102] אז מיין הארץ פאהרט מיט - מיט אייך ... [103] איך האב איינגעארדענט זיך זעהר גוט, די מיטאגן [104] ביי רייזלען זיינען אויזגעצייכענט איך וועל [105] איר פאר די מיטאגן בעצאהלן אזוי האב איך איר [106] געזאגט, דו ביזט כינאטשקא א חכמה {6} [107] וואס דו האסט איינגעארדענט אין שטוב אלעס ווי פריער [108] ס'שפירט זיך פון דעם אזא היימליכקייט, דעם [109] צווייטען בריוו וועל איך שוין שרייבען אין [110] גבת, איך האף צו בעקומען פון אייך [111] מארגען מאנטיג א בריוו פון וויען צי פון [112] טריעסט. און שבת חנוכה וועל איך שוין [113] האבען פון אייך א ארץ ישראל בריוו. [114] איך קוש אייך מיינע טייערע שטארק [115] אייער פאפא. [116] גיעב אשער, ארקע, א הראציקן גרוס דיינע [117] קרובים. [118] א גרוס פון רייזלען מיט פאמיליע. שרייבט זיי [119] אויך אגרוס. [120] פ.ס. [121] א גרוס אויך פון דער קאץ.

NOTES:
[19] "פינעם"or "פינעס"
[23+24] what is "פּודער"? may similar to the usage of Puder (= powder/rouge) in cosmetics: to conceal something >> not to tell an outright lie but to smooth the hard facts a bit
[29] first letter of the name not clear „ר / ס / ה“