‏הצגת רשומות עם תוויות 1930. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות 1930. הצג את כל הרשומות

מכתב 203










תורגם מיידיש ע"י ביאנקה רודיך (6.1.2011):
אוגוסטוב, מוצאי שבת 6/12/1930 
יקיריי חינה, פניה, ארקה! 
אכתוב לכם על חיי החדשים. מיד, ביום א', היום הראשון אחרי ביאלוסטוק, התחילו לזרום מכל הפינות, ברכות "מזל טוב", עד יצא עשן. רק אחד לא בירך אותי, אבל חקר כל הזמן לגבי יציאתכם מביאלוסטוק. בודאי מובן לכם שהיה זה זלקובסקי (בהיר כביום שמש! שאותו ברנש שיודע הכל, אבל שמר על כבודו.) אני מסרתי לו, שהזכירו אותו בביאלוסטוק וארקה אמר: "היה ודאי טוב אילו זליקובסקי היה על ידינו". הוא ענה ברצינות גמורה: "יתכן שזה יקרה במציאות". 
ברכות ה"מזל טוב" כה בלבלו את הראש ששכחתי לכתוב לכם מיד בתחילת המכתב על כך שקיבלתי את הגלויות מכם וגם מכתב מזליה, יחד עם מכתב מפניה ובו פוטוגרפיה. אין לתאר את שמחתי עם בגלויתכם מוורשה, כתיבה בתוך הקרון בו הצלחתם להתמקם בנוחיות לאחר שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר. במיוחד שמחתי בבשורה שפינס קבע שיש שיפור גדול בעיניים שלך חינוצ'קה. ייתן אלוהים, שתמיד יגיעו אלי מכתבים ובהם בשורות טובות. וכאן עלי לשוב ולהזכיר את בקשתי המתמדת, כיתבו תמיד את האמת. אתם ודאי יודעים שאיני אוהב איפור [טשטוש]. כפי שידוע לי, גם אתם מתרחקים מ"איפור", אני מקווה שתמיד תכתבו את האמת הטהורה. אני מצפה למכתבים שבהם תכתבו בפירוט על הגעתכם לארץ, היכרויות, ואיך אתם מסתדרים. אני מתכוון לכתוב לכם בכל יום א'. 
במרוצת השבוע שעבר כבר שילמתי מקצת מן החובות. שילמתי 44 זל' להנדסמן, נתתי 35 זל' לליברמן, 22 זל' לחפץ, 20 זל' לאחיות לינדה, 10 זל' למאיר, גם חיסלתי כבר את כל החוב אצל וורהפטיג, 22.58 זל'. בשבוע שעבר קיבלתי כסף תמורת השיעורים. שמחתי שגם זליה מלווה 5 שיעורים, וגם התמונה שלך, פניצ'קה. את נראית נהדר, יפה. גם "אָבִינוּ" טבנקין. כמעט לא הייתי מזהה אותו אילולי היית כותבת. הוא נראה כה צעיר, הוא עבר אולי ניתוח. חינוצ'קה, אני שולח לך את המכתב שדבורה טננבוים שלחה לך. 
ביום ה' היתה חתונה אצל הקפלונוב-ים, עם כְּלֵיזְמָרִים (חתנו של לוויצקי ועוד איזה "זייפן" אחד). היתה גם קבלת פנים עם ארוחה. לא השתתפתי בחתונה. אני פשוט שונא חתונות כאלה של פעם. אבל אתמול בבוקר, אחרי התפילה, הייתי שם לקידוש. הקפלונוב-ה שאלה איפה חינה כעת, בוורשה או בביאלוסטוק. עניתי: בביאלוסטוק. הברנש נראה כפי שהיה נראה. שלחתי מברק ברכה ע"י הקרן הקיימת. 
חינקֶה יצאה מן הבית עם מכונית ל"ארץ ישראל" שלה (ששמה בפולנית "ברסטביצה" או "בזלסטביצה") באותו 2 בדצמבר, כאשר אתם, יקיריי, יצאתם מוורשה לארץ ישראל שלנו. ביום ו' התקבל ממנה מכתב. חמותה לעתיד לבוא קיבלה את פניהּ בהיכנסה לביתה, בלחם ומלח (מן הסתם ערוך על השולחן ולא בידיים...) ונרות דולקים ו... מאנצקה [???]. כפי שהנכם מבינים, הזקנה הכינה לה קבלת פנים כמו ל"פרזידנט"... יחד עם המכתב הגיע גם פוטוגרפיה. שייקה אומר ש"בתמונה הזאת יצחק נראה טיפש". אני טוען שאיזה ערך יש לצילום אם מכירים את המקור!? הם מתביישים לשלוח תמונה לשמרל בשיקגו. הם שולחים את התמונה לשלומקה. הוא יקבל אותה באותו הזמן שאתם תקבלו את מכתבי זה. מברסטביצה כותבים שהחתן-כלה יצטלמו שוב כדי שיוכלו לשלוח תמונה לשמרל. חינקה כבר קיבלה שעון במתנה. אברהם-איציק יקבל רק כשיגיע לאוגוסטוב ביחד עם חינקה. היא תשאר שם עד לאחר החנוכה. שייקה שלח איתה חבילה לבן-נר מהספריה – 12 ספרים ביידיש ובפולנית. למה לא שלח במהומה הזאת גם ספרים בעברית? חשבתי. אבל לא שאלתי, ומצאתי בעצמי תֵּרוּץ. חינקה זהירה ולא לקחה ספרים בעברית כי פחדה מפני הגיס, אותו איש קטן אשר מבין "באותיות הקטנות". השבוע חגגו תְּנָאִים [אירוסין] לשרה ביילקה דוברין עם בחור מסובלק, גלטשטיין. לאביו יש חנות תכשיטים כמו לקנטורוביץ', והוא עשיר. אבל הבחור, ע"פ שייקה, הוא חתיכת כולירה, לכן הוא לוקח [נדוניה] 2000 דולר. אני לא נכחתי ב"תנאים". אתה רואה ארקה, איך רימו אותך! – השבוע שמעתי כינוי שמאוד נעם לי. אמרו לי בגלוי "החתן שלך". כבר לא צריך לשמור בסוד. "מן אין החתן שלך?" אני מצרף לך ארקה את ה"היינט" – גליון יום ו', את ה"פולקסצייטונג" [עיתון העם] מה-1 לדצמבר, את אותו גליון אין להשיג באוגוסטוב. 
אני חושב על השייט שלכם על הים. הים גועש, הגלים מתנפצים אך האוניה, אשר מתנדנדת במקצת. גם המנוע מרעיש, ואתם ילדיי היקרים, נמצאים שם, בין שני עולמות, ועם כל רגע שעובר אתם מתרחקים מאירופה העתיקה, שם התנפצו תקוות עמנו. אבל אתם מתקרבים לארצנו, האלט-נַיי-לנד, שם נבנה משהו חדש. אתם, ילדיי היקרים, תצטרפו בקרוב לשורות המלוכדות של הבונים שלנו. בעמקי ליבי אני נושא את הברכה היהודית העתיקה: "ה' עִמָכֶם". את צודקת, פניצ'קה, במכתבך מן הקרון, בנסיעה דרך צ'כיה, את כותבת שליבי מלווה אתכם, נוסע עימכם. 
אני הסתדרתי טוב מאוד. ארוחות הצהריים אצל רייזלה הן מצויינות. א ני אשלם לה על הארוחות, כך הבטחתי לה. את, חינוצ'קה, חכמה מאוד. אירגנת את הבית, הכל כמו קודם. מורגשות כאן ביתיות וחמימות. את מכתבי הבא כבר אכתוב לגבת. אני מקווה לקבל מחר, יום ב', מכתב מכם, מווינה או מטרייסט. לכבוד שבת חנוכה כבר יהיה לי מכתב ארצישראלי מכם. 
אני מנשק אתכם יקיריי, 
שלכם פאפא [אבא] 
ארקה, מסור לקרוביך ד"ש לבבי ממני. 
ד"ש מרייזלה ובני ביתה כיתבו לה גם ד"ש 
נ.ב. ד"ש מן החתול 


תעתיק מיידיש ע"י זיגריד בייזל:

[1] אוגוסטאוו, מוצאי שבת 30 - 6/XII
[2] מיינע טייערע כינא, פאניא, ארקע! [3] איך וועל אייך שרייבען פון מיין נייעם לעבען גלייך פון זונטאג, דעם ערשטען [4] טאג נאך ביאליסטאק, האבן זיך אנגעהויבן צו שיטען פון אלע זייטן די מזל [5] טוב'ס, אז עס איז געגאנגען א רויך. נור איינער האט מיר ניט אבגעגעבן [6] קיין מזל טוב, נאר האט זיך אזוי נאכגעפרעגט וועגען אייער אבפאהר פון [7] ביאליסטאק, איר פארשטעהט שוין אז דאס איז זאקליקאווסקי ("קלאר ווי [8] דער טאג" אז דער חברה מאן ווייס פון אלץ, נאר ער האלט פאסאן) [9] איך האב אים איבערגעגעבען, אז מען האט אים אין ביאליסטאק דערמאנט, [10] און אז ארקע האט געזאגט "עס וואלט געווען גוט האבן זאקליקאווסקען [11] לעם זיך", האט ער מיר אויף דעם ערנסט גיענטפערט: "עס קען גרייליך [12] זיין, אז דאס זאל ווירקליך געשעהן"... די מזל טוב'ס האבן מיך אזוי [13] פארדרייט דעם קאפ אז איך האב אייך פארגעסען צו שרייבען גלייך פון [14] אנפאנג בריוו וועגען דעם אז איך האב ערהאלטען אייערע 3 קארטלאך [15] אויך זאליעס בריוו צוזאמען מיט פאניעס בריוו און פאטאגראפיע. איר קענט זיך פארשטעלען [16] ווי איך האב זיך געפרעהט מיט דער לעצטער קארטעל פון ווארשע געשריבען [17] אין אייער קופע, אז איר האט זיך אזוי באקוועם איינגעארדענט [18] אין וואגאן און אלעס גוט ערליידיגט, איבער הויפט האט מיך דערפרעהט [19] די נייעס וואס פינעם האט געפונען אין דיינע אויגען, כינאצקא, [20] א גרויסע בעסערונג, זאל גאט געבען, אז איך זאל שטענדיג האבען [21] פון אייך בריוו מיט גוטע נייעס. נור דא דערמאן איך נאך אמאל [22] מיין ביטע איר זאלט מיר שטענדיג שרייבען דעם אמת. איר ווייסט דאך {2} [23] אז איך האב פיינד פּודער. נאר אזוי ווי איר זינד אויך ווייט פון [24] פּודער האף איך אז איר וועט מיר שרייבען שטענדיג דעם ריינעם [25] אמת. איך ערווארט פון אייך בריוו, אין וועלכע איר זאלט מיר [26] אויספירליך אויסשרייבען פון אייער אנקומען אין לאנד, בעקאנטשאפטן [27] און פון אייער איינארדענען זיך. איך וועל אייך שרייבען יעדען זונטאג. [28] אין משך פון דער פארגאנגענער וואך האב איך שוין בעצאהלט אביסעל [29] חובות. בעצאהלט 44 זל. -אנדסמאנען, געגעבען 35 זל. ליבערמאנען, [30] 22 זל. חפץ, 20 זל. די שוועסטער לינדע, 10 זל. מאיר־ן, איך [31] האב אויך שוין אראבגענומען דעם גאנצען חוב ביי ווארהאפטיגן 22,58 זל. [32] איך האב גראדע בעקומען די פארגאנגענע וואך געלד פון די לעקציעס, [33] איך האב זיך זעהר געפרעהט וואס זאליא האט אייך באגלייט 5 שטונדען [34] צייט און אויך מיט דיין פאטאגראפיע, פאניצקא, דו ביזט ארויס וואונדער- [35] באר שעהן, אויך "אבינו" טבנקין, נאר איך וואלט אים ניט דער- [36] קענט, אזוי יונג זעהט ער אויס, ווען דו זאלסט ניט צושרייבען, ווייזט אויס אז ער האט זיך [37] געלאזט אפערירען ... איך שיק דיר, כינאצקא, איבער א בריוו פון [38] דבורה טעטענבוים געשיקט צו דיר. ביי קאפלאנובנען איז געווען [39] דאנערשטאג די חתונה מיט כלי זמרים (לעוויצקעס איידעם מיט נאך [40] איינעם א דרילפאץ) מיט א קבלת פנים, מיט א מאלצייט, אויף דער [41] חתונה בין איך ניט געווען, ווייל איך האב פשוט פיינט אזוינע פארצייטיגע [42] חתונות נור נעכטען בין איך געווען אין דער פריה נאכן דאווענען [43] אויף קדוש, קאפלאנובנע האט זיך געפרעגט אוואו איז איצט כינא {3} [44] אין ווארשע צי אין בעאליסטאק איך האב געזאגט אז אין ביאליסטאק. [45] דער יונגערמאן זעהט אויס אזוי ווי ער האט אויסגעזעהן ... א טעלעגראמע [46] דורכן קרן קימת האב איך געשיקט. כינקע איז אבגעפארען פון דער [47] היים מיטן אויטא אין איר ארץ ישראל (וואס אין דער פוילישער געא- [48] גראפיע הייסט דאס "ברעסטאוויצע" און אפשר "בזשעסטאוויצע") דעם [49] זעלבען 2-טען דעצעמבער וואס איר מיינע טייערע האט אבגעפארען [50] פון ווארשע אין אונזער ארץ ישראל. פרייטיג איז אנגעקומען פון [51] איר א בריוו אז איר צוקינפטיגער שוויגערמוטער האט איר [52] מקבל פנים געווען ביין אריינקומען אין הויז מיט ברויט, זאלץ [53] מן הסתם אויף א טישעלע ניט אין די הענד... [54] אנגעצונדענע ליכט און ... מאנצקע. ווי איר זעהט האט די [55] אלטע איר איינגעארדענט א קבלת פנים מיט מער צערעמאניע [56] ווי דעם פרעזידענט..., נאר וואס איז דערפון? צוזאמען מיטן [57] בריוו איז אנגעקומען א פאטאגראפיע, שייקע זאגט: "אויף [58] דער פאטאגראפיע זעהט יצחק אויס ווי א טפש"... זאג [59] איך וואסערע ווערדע קען האבן די פאטאגראפיע ווען מען קען [60] דעם אריגינאל?! זיי שעמען זיך צו שיקען שמערלען אין טשיקאגא [61] די פאטאגראפיע און זיי שיקען מיר אוועק שלמקה'ן, וועלכער וועט [62] עס ערהאלטען גלייך ווי איר וועט ערהאלטען מיין בריוו, און אין [63] ברעסטאוויצע שרייבט מען אז די חתן כלה זאלן זיך א צווייטן [64] מאל פאטאגראפירן, כדי מען זאל קענען שיקען שמערלען. חינקע [65] האט שוין געקריגען א מתנה א זייגערל - אבראמיצקי וועט [66] קריגען ערשט נאכדעם ווי ער וועט קומען צו פארען {4} [67] אין אוגוסטאוו צוזאמען מיט כינקען, זי וועט זיך דארטען פערזאמען [68] ביז איבער חנוכה. שייקע האט איר מיט געגעבען איין פעקל [69] ביכער פון ביבליאטעק 12 שטיק אידישע און פוילישע. "פארוואס ניט [70] צו דעם רומל אויך א פאר העברעאישע ביכער?" [71] האב איך זיך געטראכט, אבער ניט געפרעגט, און איך האב [72] אליין געפונען דעם תרוץ, אז כינקע איז דאך גענוג [73] פארזיכטיג האט זי ניט מיטגענומען קיין העברעאישן [74] בוך אויך ווייל זי האט מורא פארן שוואגער, דעם [75] קליינעם יונגענמאנציק, וואס פארשטעהט זיך אין די [76] קליינע פינטעלאך ... ביי שרה ביילקע דאברין איז [77] געווען תנאים היינטיגע וואך מיט א סובאלקער גלאטשטיין [78] זיין פאטער האט א גאלד געשעפט ווי קאנטאראוויץ [79] און איז רייך, אבער דער בחור אליין, זאגט שייקע, [80] איז א שטיק כאלעריע, דערפאר נעמט ער 2000 דאלאר [81] איך בין אויף די תנאים ניט געווען. זעהסט ארקע ווי דו [82] האסט זיך אבגענארט! - די וואך האב איך צום ערשטען [83] מאל אין מיין לעבען אנגעהויבען דא הערן א נאמען זעהר [84] א געשמאקען פאר מיר, מען זאגט מיר אפען "אייער איידים" [85] מען דארף זיך שוין ניט בעהאלטען. "פון וואנען שטאמט אייער [86] איידים?" איך שיק דיר, ארקע, דעם "היינט" פון פרייטאג, די "פאלקס [87] צייטונג" האלט שוין ניט שייקע פון {5} [88] ערשטען דעצעמבער, און אין אויגוסטאוו איז ניטא וואו צו קויפען דעם נשמער [89] איך טראכט אלץ וועגען אייער פארען אויפן ים, דער ים רוישט, ס'קלאפען [90] די פאלעס אויפן שיף, וועלכער וויקט זיך צו אביסעל, די [91] מאשין קלאפט און איר מיינע טייערע געפינט זיך דארט [92] צווישן צוויי וועלטען נאר מיט יעדער סעקונדע דערווייטערט [93] איר זיך פון דער אלטער אייראפא ווייל אונזער פאלק [94] האט פיעל פון זיינע האפנונגען פארלארען און [95] איר רוקט זיך אלץ נענטער צו אונזער אלט־ניי לאנד [96] וואו עס בויט זיך עפעס נייעס און איר מיינע טייערע [97] וועט אין גיכן אויך אריין אין די געשלאסענע רייהען [98] פון אונזערע בויערער און פון מיין הארץ טראגט [99] זיך צו אייך די אלטע אידישע ברכה: "ה' עמכם". [100] דו האסט רעכט פאניטשקא אין דיין בריוו פון [101] וואגאן פארענדיג איבער טשעכיען אז דו שפירסט [102] אז מיין הארץ פאהרט מיט - מיט אייך ... [103] איך האב איינגעארדענט זיך זעהר גוט, די מיטאגן [104] ביי רייזלען זיינען אויזגעצייכענט איך וועל [105] איר פאר די מיטאגן בעצאהלן אזוי האב איך איר [106] געזאגט, דו ביזט כינאטשקא א חכמה {6} [107] וואס דו האסט איינגעארדענט אין שטוב אלעס ווי פריער [108] ס'שפירט זיך פון דעם אזא היימליכקייט, דעם [109] צווייטען בריוו וועל איך שוין שרייבען אין [110] גבת, איך האף צו בעקומען פון אייך [111] מארגען מאנטיג א בריוו פון וויען צי פון [112] טריעסט. און שבת חנוכה וועל איך שוין [113] האבען פון אייך א ארץ ישראל בריוו. [114] איך קוש אייך מיינע טייערע שטארק [115] אייער פאפא. [116] גיעב אשער, ארקע, א הראציקן גרוס דיינע [117] קרובים. [118] א גרוס פון רייזלען מיט פאמיליע. שרייבט זיי [119] אויך אגרוס. [120] פ.ס. [121] א גרוס אויך פון דער קאץ.

NOTES:
[19] "פינעם"or "פינעס"
[23+24] what is "פּודער"? may similar to the usage of Puder (= powder/rouge) in cosmetics: to conceal something >> not to tell an outright lie but to smooth the hard facts a bit
[29] first letter of the name not clear „ר / ס / ה“

מכתב 184










תרגמה מיידיש ביאנקה רודיך (29.12.2010):


מוצאי שבת חנוכה, 20/12/1930
יקיריי, כינה, פניה, ארקה, - שלום!
אתמול, יום שישי, קיבלתי את מכתבכם הראשון מארץ ישראל אשר נשלח מתל-אביב. כחצי שעה אחר כך, קיבלתי מברק מזליה, המודיע שעבר את הבחינה. תארו לעצמכם מה גדולה הייתה שמחתי עם קבלת שתי הבשורות האלה. כאילו בני משפחתי הקטנה, המצוצמת, הפזורים במרחקים, דאגו בו-זמנית, שאקבל בערב שבת-חנוכה, לפנות ערב, גם מברק משמח וגם מכתב כל כך מהנה מכם, יקיריי. אירוע נפלא של אושר בשבילי. במקרה, בהתחלת השבוע, באיזה ערב, פתחתי את המגירה של פניה, ולידי הגיע השיר של פניה על כך שלראשונה הדליקה נר של חנוכה בארץ ישראל אבל ללא הבְּרָכָה של אבא. השיר הודפס לפני שנתיים במוסף של העיתון "דבר". מלות השיר הצטלצלו בליבי כמו נבואה: הנה אני לבד בביתי הנושן, מסביבי כל כלי הבית הטובים, המוכרים, הישנים. השעה היא 10:00 בערב, זה כבר לילה שני של חנוכה ואני טרם הדלקתי נר. אין רצון להדליק... "בשביל מי? בשביל מה?" הייתי מרוצה שעסקתי בערבי חנוכה בהעברת הרצאות. חזרתי אחרי שעה 9:00 הביתה, הרתחתי לי כוס חלב, בישלתי לי ביצים, גמרתי לאכול את ארוחת הערב, ולישון. לעומת זאת היה לי שבת חנוכה שמח, הודות למכתבכם "המחייה" ומברקו של זליה. כאלה הם חיי אדם, שרשרת שזורה של תלאות ושמחות. בעיירה ממש מקנאים בי. כותב לי אחי, זאב, בין ביתר: "אחי האהוב, פעלת נכון מאוד ששלחת לארץ ישראל את שתי בנותיך וחתנך. הם כבר יפנו דרך גם בשבילך. אתה תוכל להגיע לארצנו ושם כבר לא תהיה גלמוד." גם אני חשבתי להתפטר ממשרתי אחרי החתונה של פניה, לצאת לגמלאות, לעבור לארץ ישראל, לבלות שם את שנותיי הנותרות. אבל בשבילי זה לא יותר מפנטזיה אשר אינה ניתנת להגשמה בנקל. לגביך, אחי היקר, זו עובדה, פשוט לבצע...
את רואה, חינה, חשדו באחי ובהניה שהם רוצים לשדך אותי עם רגינה. אבל גם הם הבינו שזה מרוחק מהמציאות. אבל את עניין הפוטוגרפיה את, חינה, הערכת נכון. חיים לב היה בשצ'צ'ין בשבוע שעבר. הוא הביא את הצילום במעטפה גדולה. בתחתיתה מצאתי מכתב של אחי אשר נכתב עוד לפני ראש השנה, כי הוא חיכה להזדמנות.
משמרל כבר קיבלתי תשובה למכתבי. כתבתי להם מיד לאחר שהגיע המברק שלכם. מכתבו מאוד לבבי והוא מביע את רצונו הכן, שנעשה הכרות איתו ועם משפחתו. מה דעתכם? זה יקרה אולי פעם "כְּשֶיַרְחִיב", כשאצליח לפרוע את כל החובות והזמן יהיה מתאים. אז אסע לפינסק (זו נסיעה לא פשוטה!) ואכיר את המחותנים שלי. גם מזלדין קיבלתי מכתב תשובה ובו בקשה: כשאגיע לביאליסטוק, לא אחרת, שאתארח אצלם. כמובן, אעשה כך. השאלה היא רק איך אני יכול לנסוע כעת לביאליסטוק, הרי קשה לעזוב את הבית ולנסוע להתארח. זלדין גם צירף מכתב ארוך עבור אחותו של ארקה, לבן-נר בתל-אביב ושם גם יש מכתב עבורכם. המכתב כתוב על אותו דף נייר ולכן איני יכול לשלוח אותו לגבת. אני שולח לתל-אביב ואתם כבר תשיגו אותו שם. זלדין אינו יודע את כתבתו של בן-נר לכן הוא שלח אלי וביקש להעביר הלאה וצירף גם בול. אשתדל לכתוב לו בקרוב, להעביר לו את הכתובות בת-אביב ובגבת. הפסקתי לעת עתה לשלם חובות. התחלתי לחסוך כסף בשביל זליה. אני מקווה לשלוח לו ב29/12 300 זלוטה. הוא יקבל את זה בתחילת ינואר. כשנתתם לו את ה-100 זל', היו לא 225 זל' אשר יספיקו לו ודאי לדצמבר. קויפמן סיפר לי שבנו סליה חלה בדלקת בקיבה. הוא השני אחרי בלך, אשר גם הוא סובל מאותה מחלה. הם כולם חזרו הביתה לחופשת החורף. תודה לאל שזליה שלנו מחזיק מעמד. קויפמן אומר לי: "בנוגע לבנק תהיה שקט, הוא [זליה] שקול. הוא "מֶנטש", בן אדם במלוא מובן המילה. שיהיה בריא, הוא יודע איך להתנהג". ("אלוהים אדירים, מאין הוא מכיר אותו?!" זכרו מי אמר זאת!). בנו של שומקה מתחתן מחר עם נערה מסובאלד. שייע מצקצק בלשונו ואומר שהיא יפה מאוד ושלא מגיע לו כזאת. ריינקובסקי שולח אווזים לפרוסיה. גיסו, חתנו של שומקה מגרודנו הוא הסוכן שלנו. הוא כבר הפסיד את כל דמי הנדוניה שלו.
ה"איש המכובד" הזה הוביל אווזים לפרוסיה. בדרך נחנקו 70 אווזים בתוך המשאית. ה"בחורצ'יק" הזה שחט את 70 הפגרים והוביל אותם לביאליסטוק ושם מכר אותם למסעדות יהודיות. כאשר "השוחט החדש" (חתנו של שומקה מגרודנו) הגיע לאוגוסטוב נודע העניין לריינקובסקי. הוא טילפן מיד לביאליסטוק והורה למסעדות לא להשתמש בבשר הזה כי הוא "נבֵלָה". התחילה שם מהומה, גם בנוגע לכלים העלו דיינים שאלות כשהכריזו עליהם "טריפה".
ארוחות הצהריים של שבת אצל רייזל טובות מאוד. היא מקבלת 70 זלוטה בשבוע על שבע ארוחות צהריים. ביום ה' נתתי לה 20 זל' וזה כלל גם את ארוחת הערב של אמש. היא קונה עבורי חמאה וביצים בזול. היא גם החזירה לי 9 ביצים. את התנור מסיק ברל כל ערב. חם בבית. ביום שישי אני מחמם כמו ב"חמאם". בערב, בשעה 9:00, אני מתפשט כביום היוולדי, במחילה, ואני עושה את מה שעשתה הגיבורה הראשית ברומאן "וורשה" של שלום אַש. האֵם ביום שישי (אתם זוכרים?). אחרי כן, אבל ללא חלוק, ישר תחת הכסת. מה אגיד לכם, מחייה נפשות! את הגיגית הרטבתי שלא תתייבש והורדתי אותה למרתף. בבית חם, הכל בסדר גמור. רק החתולה נעלמה. כבר 5 ימים והיא איננה. כנראה עברה לעולם אחר. אחכה עוד מספר ימים ואחר כך אזמין מה"חברה" שיביאו לי חתול חדש. אז הם ודאי יתחילו לשאול אם גדולה או בינונית וכו.
ביום הראשון של חנוכה ערכנו בבית הספר חגיגה לילדים. לצעיר ביותר של רוזנפלד הכנתי נאום בעברית. הוא ודאי יהיה בעתיד חלוץ טוב, יותר טוב מאחיו. גם יתר המורים הכינו יפה את תלמידיהם. את הילד של ליברמן הכנתי לדקלם את השיר של פרוּג "לנקמה", את הילד של מישק ובסקי לימדתי לדקלם בעברית "הסביבון" של שלום עליכם. הוא ביצע את זה בהצלחה כזאת שאפילו הדיין צחק.
זליקובסקי ביקש ממני לשאול אותך פניה אם פגשת את קצפרבסקי, הדוד של בתו החורגת, ומה הוא אמר. חינקה של רייזל תחזור רק ביום שני בערב. היא מתארחת שם למשך שלושה שבועות. הם קיבלו משמרל 125 דולר שישמשו להכנת הנדוניה. מובן שזה לא הכל. אתם יכולים להיות רגועים. לא לדאוג לי, אני משגיח היטב על עצמי.
שייתן אלוהים שאשמע מכם רק חדשות טובות, אבל תכתבו את האמת. מועדון הנשים מארגן הערב נשף ב"פקס". ההכנות קודש לקרן הקיימת, אבל לא מצפים להצלחה גדולה כי הקהל מרושש בגלל ה53 זלוטי. מה ה"צנטרל" דורש ממך ארקה כתבתי כבר במכתבי הקודם. כשתאשר לי שאתה חייב להם אשלח להם.
מכתבים מכם קיבלתי, חוץ מוורשה, מכתב אחד מצ'כיה כתוב על ידי פניה, מכתב אחד מ"אדְרִיאַ" והמכתב שהתקבל אתמול "תל-אביב". הייתי רוצה לדעת איך תסתדרו בגבת, מה עוד קניתם בתל-אביב, האם קניתם גם דברים לזמן מאוחר יותר. כתבי לחינוצ'קה. איני שולח את הטלגרמה. השארתי אותה בבית. אני אאחר לדואר – היום יום ראשון.
האם פינס רשם לך משקפיים לשמור על העיניים מפני שמש ומפני אבק.
על אודותי אני כותב שוב, תהיו רגועים. המשפחה של רייזלה היא עבורי משענת מוראלית ומגן של ביתיות.
אני מנשק אתכם יקיריי, תהיו בריאים ועליזים וכתבו מכתבים טובים.
שלכם פאפא [אבא]
ד"ש מרייזלה ובני ביתה. הם שמחו ממה שכותבת חינוצ'קה על שלמה. 


תוספת - השיר "חֲנֻכָּה" מתוך "דבר" 7.12.1928: