מכתב 131

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

מכתב 130

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

מכתב 129

חלק הרוסית תורגם ע"י סבטלנה עטר (11.1.2011):

שרודבארוב -1939-30/3
יקירי!
קבלו את בירכותי לקראת החגים המתקרבים. מכל הלב מאחלת לכם בריאות ורק דברים טובים.
מה נשמע אצלכם? תכתבו יותר על אורח החיים וכיצד אתם מעבירים את זמנכם.
אנחנו תמיד מאד שמחים לשמוע מכם.
אצלנו הכל בסדר, מרגישים טוב.
תהיו בריאים, נשיקות ליזה.
ההורים וכל המקורבים מוסרים דרישת שלום לבבית.

מכתב 128

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.


חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (27.12.2010):

אוגוסטוב, היום הרביעי בחול המועד פסח 9/4/1939
שלום לכם חינה, פניה, ארקה ואשר אהובי ויקירי! אני מתאר לי את גדל שמחתכם, כשתקראו למעלה שחור על גבי לבן: “די בעסטע גרוסען פון דבורה'לען".. ביום הראשון של השבוע שעבר, כשקבלנו את הטלגרמה מזליה שנולדה אצלו דבורה'לע כתבתי לכם במכתב ההוא שלחתי לך חינה 8 צילומים, מקוה אני שהמכתב הגיע לבית יוסף, היום אשלח לך חינה עוד 8 צילומים ואת הקלישות אחזיק עד שיתקבל אשור ממך חינה יקירה שקבלת את כל 16 הצלומים אז אשלח לך את הקלישות.שמחנו לקרוא שהודות לפרה "תקוה" הוטב מצבכם. כמה עונג היה לנו לקרוא שיעקבלה ופסח'ל הוטבו בבריאותם ובמשקלם. מאד התענגתי ב"מכתב לסבא" של יעקבלה. טוב עשית חינה שלא קרעת את העלה מהאלבום שלו, יהיה שמור אצלך, כשיתן ה' ונתראה באופן טוב אשמח לראות את יצירותיו של גרשונלה ואת יצירותיו של יעקבלה. בשבוע שעבר קבלנו את גלויתך, פניה יקירה, מתל-אביב ואתמול, ביום השבת, קבלנו את המכתב שיצא מגבת בערב שבת הגדול. כשמצאתי את גלויתך בתבת-הדאר שמחתי כי חשבתי שבודאי קבלת את המתנה, והנה לא דובים ולא יער. ביום השישי כותב פ. לאפריקה אבקש שמשם ישלחו מתנה, שמא יסודר על ידי שם. אמנם ימשך הדבר – ששה, שבעה שבועות, אבל טוב במאוחר מאשר לעולם לא. אתמול בשבת היו אצלנו ישעיה וזילבר. דיברנו על אודותיכם. חוויות הצילומים. לא חפצתי לנסוע לחול המועד לורשה פשוט, מפני שליזה שוכבת בקליניקה ותצא משם אחרי חג הפסח לכן מה טעם יש להתארחות כזאת בשעה שבעלת הבית איננה במקומה. החלטנו לנסוע לורשה בראשית ימי החפש, עד הימים ההם תהיה דבורהלה שתחיה כבת שלשה חדשים ואוכל כבר להחזיק אותה על זרועותי. היום נמלאו לפסח'ל חמישה חדשים. אין לי מה להתאונן על ארבעת נכדי: כלם הם נחמדים וחביבים עלי במאד, מאד, יתן ה' שיגדלו כלם בחיי אושר ונחת ושאזכה לראות את כלם באופן טוב. אצלנו עוברים ימי החג באופן טוב. מה שנוגע למצב הפוליטי, סובר אני, שאצלנו לא תפרוץ מלחמה, מפני שמדינתנו אינה טשכיה ולא ליטה, יש כאן צבא מסודר ומזוין באופן מצוין וזאת יודעים היטב מעבר לגבול... נוסף לזה מדינתנו התקשרה בברית עם אנגליה וצרפת. יתן ה' רק שאצלכם תחדלנה כבר המהומות והרציחות, אבל עד העת המאושרה ההיא מוכרחים אתם לעמוד על המשמר לילה, לילה אחרי ימי עבודה. עלי לכתוב היום עוד לזליה ולליזה ולכן אסיים. היו ברוב שלום ואושר הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה, יעקבלה ופסח'ל
שלכם אבא-סבא
שיינקה טרודה עכשו בבישול המאכלים לימי החג האחרונים היא דורשת בשלומכם.

מכתב 127

פענחה דגנית פרג סברנסקי (23/12/2010):

אוגוסטוב 2/4/1939

שלום לכם חינה, פניה, ארקה ואשר יקירי!

המכתב שיצא מבית יוסף קבלנו יחד עם חמש הקלושות. [נגטיבים?] הלכתי תכף לרוטשטיין והזמנתי אצלו חמש תמונות מכל קלישה: 3 בשבילך, חינה יקירה, ושתים מכל מין בשבילנו ובשביל זליה וליזה. במכתבי זה אני שולח 8 תמונות כדי שלא להכביד את המכתב, שמא יאבד. עוד 8 תמונות אשלח לך ביום הראשון של השבוע הבא. מכל מין יהיה בשבילך 3 תמונות רק מהצילום כשאתם יושבים בעגלה יהיה לך 4 תמונות ביחד עשיתי 26.

ביקשתי את רוטשטיין שיוציא מהקלישה את פסח'ל ויגדיל את התמונה. אמר לי שמפני שפניו של פסח'ל יורדים ואינם נראים לכן לא יעלה בידו לעשות תמונה הגונה, היא תצא מטושטשה. הצלם אמר לי שאכתוב לך שיצלמו את פסח'ל יחידי, ואם הקלושה תהיה טובה אז יעשה תמונה מוגדלה. אני ושיינקה שמחנו מאוד בתמונות המראות לנו את כל המשפחה שרגא וגם הקן של המשפחה. כמה עונג היה לנו ממכתבך חינה יקירה מהפרה "תקוה" השופעת לכם חלב, גם הכלב (סליחה ששכחתי את שמו) לילית העומד אצל יעקבלה כל כך יקר לו. ברוך ה' שמשקכם הולך ומתפתח. יש לך חינה יקירה, כשרון למסור במכתב את חייכם בתאור מוחשי. דמעות של שמחה נראו בעיני בקראי איך אשר קרא אותך, חינה לנטוע את העץ הראשון. מכתבי זה יגיע לבית יוסף לפני יום הולדתך, חינה יקירה, יהי רצון שתהיי תמיד מאושרה ביחד עם אשר ושתשמחו אותנו תמיד בידיעות טובות על דבר יעקבלה ופסח'ל כמו ששמחנו במכתבך זה ובצילומים. בתשעה במאי ימלאו לפסח'ל ששה חודשים אז תצלמו אותו וגם את גם את יעקבלה ותשלחו אלי את הקלושות שמא יהיו אז הצלומים יותר בהירים, אני כותב הפעם על פסת ניר מפני שאני שולח רצוף לזה שני מכתביו של זליה. פניה יקירה! אתמול ביום הולדתך, ביום שבת הגדול היתה לנו פשטידה יפה שנאפתה לכבודך. אכלנו אותה לכבוד יום הולדתך. דברתי שלשום עם ריינק על דבר מתנה ואמר לי שנתקבל מכתב מאת בנו שישלח את המתנה לגבת אחרי איזה זמן.

שמחתי גם בהבטחה זו. מסכים אני כבר שימשך קצת הענין אבל העיקר שתגיע המתנה לגבת. קראתי את דבריך, פניה יקירה, על דבר החגיגה של יום הולדתו של גרשונלה בעונג אבל גם הצטערתי שלא הגיעה מתנתי ליום זה. אצלנו כבר הכל מוכן לפסח, ובכל זאת עוד עבודה רבה מוטלת על שיינקה כי היא מחמירה מאד בשני דברים בנקיון ובכשרות ושני הדברים האלה דורשים הרבה זמן והרבה עבודה. וחושב אני כמה כֹחות מבזבזות הנשים על ההכנות לחג הפסח. עובדות הן עבודות פרך ממש כמו אבותינו אצל פרעה במצרים. זכורני שכך עמלה וטרחה יותר מכחותיה אמא ע"ה [עליה השלום] וכך גם מתנהגת שיינקה. ואיני יכול בשום אופן להשפיע עליה שלא תכביד על עצמה כל כך. בכלל סובר אני שהשַמְרָנות והאדיקות חזקה הרבה יותר מדי אצל הנשים מאשר אצל הגברים.

הזמנו את שעיה אלינו לשני הסדרים וענה לי שכבר הוזמן אצל הדוקטור שור ומלכה שור. כמובן, בשבילו שם יהיה יותר מעניין מאשר אצלנו, מילא, יהיה כך. אני מסיים את מכתבי. היו יקירי ברוב שלום ואשר. יתן ה' שתמיד נקבל מכם מכתבים משמחים. הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה ויעקבלה ופסח'ל מחמדי.

שלכם אבא-סבא

שיינקה דורשת בשלומכם ומברכת בכל טוב. היא טרודה מאד במכתב השני תכתב. מכתבי יצא הפעם כל כך קטן שלא להכביד על משקל המכתב.

מכתב 126

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

מכתב 125

נכתב ששני המכתבים הגיעו במעטפה אחת, ובקופסת הנעליים המכתבים היו מקופלים זה בזה:

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (1.1.2011):

אוגוסטוב, 30/4/39.
שלום לכם חינה, פניה, ארקה ואשר – אהובַי ויקירַי!
המכתב שצריך היה לבוא בשבוע שעבר על פי התור מגבת, עדיין לא הגיע אלינו. את שתי הגלויות משני השבועות האחרונים שלחתי לגבת ולכן שולח אני עכשיו את המכתב הזה לבית יוסף, אם בכלל "אערבב את היוצרות" ולא אשמור את התור בדיוק בנוגע לכתובת בטוח אני שלא תֵעָלב מזאת "מרת" גבת ולא מר בית יוסף. אני כותב הפעם מכתב סגור בשל מכתבו הגדול של זליה. את העתון מהמרכז של אגודת הסוחרים הקמעוניים שבו נדפס המשך מאמרו של זליה אני שולח היום כדברי דפוס לגבת. מהגליונות הקודמים של העתון הנ"ל שבו נדפסו ההמשכים הראשונים של המאמר קיבלתי מזליה רק גליון אחד וזה גם כן אבד אצלי, כי שאל ממני אחד ומסר את הגליון לאחרים כדרך גוברין יהודאין. אבל, סבורני, כי המחלות המקצועיות של הסוחרים ובעלי המלאכה אינן נוגעות כל כך לכם, כי , ראשית כל אינכם סוחרים, ושנית, תנאי העבודה שלכם בארץ הנם לגמרי אחרים מאשר כאן. מההמשך הזה תראו פחות או יותר את טיב מאמרו של זליה. על המעטפה של הגליון מבפנים נדפסה רשימה של רופאים שתקשרו עם המרכז של הסוחרים בנוגע לקבלת חולים תמצאו את הכתובת של זליה ושעות קבלת חולים על ידו. אם תרצו דוקא את הגליונות הקודמים תכתבו לי ואז אבקש את זליה שימציא לי את שאר הגליונות ואני אשלח לכם. לאחרונה נודע לי שמריינק, עם כל הבטחותיו לא יצא כלום. אחרי הפצרות רבות נתאפשר לי לפני ימים אחדים לפנות במכתב לאפריקה. הדרך אמנם רחוקה, סחור-סחור, אבל מקוה אני שהדרך הזאת תהיה נכונה. כשיגיע אליך, פניה יקירה, שלש תמסרי אחת מהן לחינה והשתים לך ולגרשונלה. אתמול היתה סעודת בר-מצוה אצל בנו של נתן ורהפטיג. סעודה מודרנית, אני הוזמנתי בתור מורהו. ארבעים שעורים היו לו אצלי. על השעור הראשון לא ידע צורת אות, אתמול כשעלה לתורה בבית הכנסת הגדול קרא את הברכות של ההפטרה בהברה הספרדית בנגינה הנכונה ובנגון המתאים עד שהמתפללים התפעלו ממש. בשעת הסעודה הללו את עבודתי ההורים לפני הקרואים ואני השיבותי שצריך לזקוף זאת, גם על חשבונו של התלמיד, שהנהו בעל כשרונות. אשתו של אבא סטוליר שהיתה במשך הרבה מקודם המחנכת של הנער ורהפטיג_אתן חינה ופניה יוכל היות זוכרות אותה) הודיעה לי שם שעונג רב היה לה כשתרגם לה ישעיה שירים אחדים מספר השירים שלך, פניה, והביעה את צערה שאינה יודעת עברית. שמעה זאת רוזה אלנבוגן שבאה לכאן לאיזה זמן מארץ ישראל ושהיתה בין הקרואים, ואמרה שהיא כבר תשתדל להשיג מהספריה את ספר השירים. בכלל "בציר" עשה רושם גדול על כל אלה שהספיקו כבר לראות את השירים וזהו הכל בשביל ששלחת לספריה שיינקה צודקת באמרה שאילו שלחת לאסתושה פיינשטיין היתה מסתירה את הספר אצלה ולא היתה מראה לשום בן-אדם פשוט מתוך קנאה. מזקליקובסקי קבלתי חצי גליון מהעתון "דבר" שבו יש ידיעה מגבת "שהשמחה במעונם" שערכו שם מסיבה בקשר עם הופעתו של הספר "בציר". מזאת רואה אני שזקליקובסקי הוא ידיד נאמן לי ורוצה בכל הזדמנות לגרום לי עונג. מתקנאים בי הבורגנים העשירים שבאוגוסטוב על הנחת שיש לי מבנותי ומבני. שיינקה חוששת לעין הרע
אני אינני מן החששנים אני רק יודע שאני אב מאושר. מבקש אני את ה' שתמיד אהיה כך מאושר כמו עכשיו. ליזה אמנם עוד חלשה ושוכבת במיטה, אבל מקוים אנו שכשתהיה בשרודבורוב עם דבורה'לע, אז האויר הנפלא שם יבריא ויחלים אותן. דבורה'לע, כפי שתראו ממכתבו של זליה , הנה ילדה מצוינה. אקוה שתתאים לַשֵם שהיתה לנושאה שלו. אצלנו הכל בסדר גמור. היו ברוב שלום אֹשר ונחת הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה, יעקבלה ופסח'ל מחמדַי. שלכם- אבא-סבא.
נ.ב. חינה יקירה! מַשה רוזנפלד-פוליק שאלה אותי על אודות חייך ובקשה אותי לכתוב לך פריסת שלום.
מדוע לא הכנסת, פניה יקירה, לתוך "הבציר" את שירך "גשם", שנדפס לפני שנים אחדות בעתון "במעלה" וגם את שירך "הִכַּרֲתּיך"?

[קטע ביידיש משיינקע]

[מכתב ביידיש מזליה 26/4/39]

מכתב 124

חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (31.12.2010):

אוגוסטוב 28/5/39
שלום רב לכם חינה, פניה, ארקה ואשר – אהובַי ויקירַי!
בשבוע שעבר לא נתקבל המכתב, שצריך היה לבוא מבית יוסף, יוכל היות, שיגיע מחר, אבל אין אני רוצה לדחות את כתיבת מכתבי ביחוד, מפני שיש לי לשלוח לכם שני מכתבים של זליה, והעיקר מכתבה של ליזה, שנתקבל אחרי הפסקה ממושכה. המכתבים האלה יוודע לכם, שליזה כבר שבה לאיתנה. אני שאלתי את זליה אם ליזה בעצמה מיניקה את דבורה'לה ואת תשובתו תמצאו במכתבו השני. לפני שבוע שלחתי מכתב סגור לגבת, שם היו שתי תמונות של ליזה עם דבורה'לה גם את הקלישות החזרתי לך, חינה יקירה. מהתמונה גם כן נראה שמראה פניה של ליזה טוב. הספר הלבן הקדיר את מצב הרוח של היהודים בכל העולם וביחוד אצלכם בישוב, אבל אל יאוש! אנו נמשיך ליצור בארץ ועבודתנו ביצירה, בבנין תעשה במוקדם או במאוחר לאפס את הספר הלבן. היו חזקים ואמיצים, יקירי, ואל תדאגו, הימים הקשים יעברו וה'ישמור אתכם ואת כל הישוב היהודי מכל רע ופגע.
לערב שבועות שלחו לי זליה וליזה מתנה, כמו שעשו זאת גם בשנה שעברה, שתי כתנות עליונות ועניבה. אני אמנם עניתי להם, שיכלו להסתפק במתנה הכי יקרה שכבר שלחו לי קודם- תמונת ליזה עם דבורה'לה, שבכל פעם, כשאני ושיינקה מביטים על התמונה לִבֵּנו ירקד משמחה: אֶם מאֻשָרה ובת מוצלחה, זה נראה מהתמונה. בראשית ימי החופש נסע באופן טוב לזליה ולליזה ולדבורה'לה.אז אקח איתי את תמונת אמא ע"ה הגדולה ואביא לזליה שיתלה אותה בקבינט, אחר כך כשדבורה'לה תגדל תראה את התמונה של סבתא שירשה את שמה. יוכל היות, שעל יסוד ההחלטה של הועד הלאומי, שהישוב ישתדל לְמַעֵט עד כמה שאפשר להשתמש בדואר, תתחילו לכתוב מכתבים לא בכל שבוע רק בזמנים יותר גדולים, אם נדע שכך הוא באמת הונהג אצלכם, אז לא נדאג, כמובן, אם לא יתקבלו מכתבים בכל שבוע. כן גם אתם, יקירי, אל תדאגו, אם שבוע יעבור ולא יתקבל מכתב ממני. אני ושיינקה מרגישים את עצמנו באופן מצוין. הימים והשבועות חולפים. אצלנו אף על פי שעומדים אנו בסוף מאי, עדיין לא חם. כך אצלנו הכל בסדר גמור. מה נשמע אצלכם? האם ארקה עדיין נוסע? האם כבר יש לגרשונלה ויעקבלה ימי חופש? מַה שלום "תקוה", והאפרוחים האם גדלו כבר? ואיך הוא כעת המצב של המשק אצלכם, חינה יקירה? פריסת שלום לך חינה יקירה מאת פָּשקה באס ומשקה רוזנפלד. ספר שירייך, פניה יקירה, עשה רושם גדול בעיר. היו ברוב שלום ואושר הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה, יעקבלה ופסח'ל שלכם אבא-סבא.
נ.ב. ליום הולדתי קנתה לי שיינקה אגודת פרחים ופרחים, מלאה בהם את כל הבית.

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

מכתב 122

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (4.1.2011):

2 תמונות בשבילנו ובשביל זליה וליזה ושש תמונות ביחד עם הסרט אני שולח לך, פניה יקירה, שתוכלו גם לחלק. התמונה הזאת בכלל היא יפה. גזרתי את שולי המכתב עד כמה שאפשר כדי שהמכתב לא יהיה כבד. שמחים אנו שקיבלתם את התמונות משרודבורוב, ואני כבר התיאשתי ממנו כי נתעכב בדרך זמן כל כך מרובה. תכתבי לי תכף אחרי שתקבלי את התמונות. תסלחי לי חינה יקירה, על שאני שולח גם את המכתב הזה על הכתבת של פניה. הדבר מתבאר פשוט, במכתבי הקודם שלחתי את סם התרופה של זליה בשביל פניה שתמשח את המשחה על הכתמים בלילה במשך שבוע אחד או שנים ואחר כך להפסיק כִּשְבוּעיִם ואז אפשר שוב להשתמש במשחה זמן כזה, ובמכתבי הנוכחי אני שולח את תמונותיה של פניה ולכן הוצרכתי לשלוח את שני המכתבים האלה ישר לגבת. שמחתי מאד במכתבו של גרשונלה ואני שולח לו כאן תשובה הכתובה ככתבו כדי שיוכל לקרוא בעצמו, כי אם כתב באותיות מרובעות משמע שהוא יודע גם לקרוא אותן. הצלום נותן לנו מושג משלשתכם. גם להבא תוכלנה לשלוח לי סרטים ורוטשטיין כאן יתקין את התמונות. אני וגם שיינקה מרגישים את עצמנו היטב. הולכים אנו אל היער אצלנו החום בתקפו. אני רוחץ באגם שתי פעמים בכל יום. מפני החום לא התחילו עוד הלימודים בבית ספרהו. שמחים אנו, חינה יקירה, שסידרתם לכם מקלחת ויכולים אתם להתרענן בה בשעת החום. כשהייתי בשרודבורוב, ושם אין נהר לרחיצה הייתי מרגיש ענג גדול לעמוד שם תחת המקלחת. שמח אני שגם יעקבלה כותב מכתבים לסבא. בין גרשונלה ויעקבלה הולכת התחרות, כדרך הילדים כל אחד חושב שסבא אוהב אותו יותר... תמונתי היחידה היא זו שאני יושב יחידי על הספסל ומחזיק את דולינקה, קוראים לה DOLINKA, כך הנהיגה ליזוטשקה וכך נתקבל השם. זליה נוסע היום בלילה לקרמניץ לתרגילי צבא לארבעה שבועות. קשה על ליזוטשקה הפרידה מזליה וקשה לו הפרידה כפליםכמו שתראו משני מכתביהם הנשלחים לכם עכשו אבל הם יודעים שאין להתאונן על דבר שהנהו הֶכרח, יעברו השבועות האלה ויגַמֵר הפרוד- זליה ישוב לביתו בשלום ובהצלחה. קבלתי מדוד-הִלל קבלן חבילה גדולה של גליונות העתון "דָּבָר לגוֹלַה" שיהיה לי חומר רב לקריאה ולכן אני מסלק את בקשתי שכתבתי לך פניה יקירה, במכתבי הקודם שתשלחי לי את העתון "דבר לגולה", עכשיו כשיש לי כבר כאן אל תשלחי לי פניה, כי זה כבר לְלֹא צוֹרֶך. האם יתחיל כבר גרשונלה לבקר אחרי ימי החפש את בית הספר?
אני חושב שבגבת גופא יש כבר בית ספר, בכל אופן של הכתות הנמוכות. שמעתי שבארץ ישראל גדול השרב בקיץ הזה במיוחד. איך אתם מרגישים את עצמכם בימי חום כאלה ואיך אתם עובדים? אני איני אוהב ביותר את החום וטוב הוא שלעת עתה יש אצלנו עוד ימי חופש. לשבת ביער או על שפת האגם אפשר עוד לקבל באהבה את החום. את האמת אגיד לכם שבאוגוסטוב אני מרגיש את עצמי יותר טוב מאשר בשרודבורוב שם האקלים יבש יותר מדאי, אין מקום לרחוץ ושנתי בלילה לא היתה טובה. תחת זה באוגוסטוב ישן אני היטב שמונה שעות בלילה. אל תדאגו לנו אם מכתבנו יתאחר אצלנו הכל בסדר טוב. יתן ה' שנקבל מכם תמיד מכתבים טובים ומשמחים. היו כלכם ברוב שלום ואושר, הריני מנשק אתכם שלכם אבא-סבא.
שיינקה טרודה בבית, כי אין אצלנו כעת עוזרת, משום שבעונה זו כשיש באוגוסטוב כעשרים אלף קייטנים ותיירים אין להשיג עוזרת, ואני ממהר אל הדואר.לכן אני כותב לכם פריסת שלום לבבית בשמה.

מכתב 121

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.


חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (4.1.2011):

שרודבורוב 17/7/39
שלום לכם חינה, פניה, ארקה ואשר יקירַי!
זהו המכתב השני, שאני כותב לכם, יקירי, משרודבורוב.מחר ימלאו כבר שני שבועות לישיבתי כאן, במשך הזמן הזה לא נתקבל מכתב מכם, כך מודיעה אותי שיינקה. יוכל היות שהיום יגיע מכתבכם לאוגוסטוב. בשעה שיצאתי מאוגוסטוב חשבתי, וגם כך נדברתי עם שיינקה, לבלות בשרודבורוב שני שבועות, ולכן הודעתי בשבוע שעבר, שביום השני, זאת אומרת היום, בדעתי כבר לעזוב את שרודבורוב. אבל בשבת זו נתקבלה גלויה משיינקה ובה היא מיעצת אותי להשאר כאן עוד שבוע בשביל דבורה'לה שיש לי כל כך הרבה עונג ממנה וגם מהחיים המשפחתיים המאושרים של זליה וליזה. לנסיעתי היום התנגדו גם זליה וליזה וגם קרוביה ולכן החלטתי להשאר כאן עוד שבוע ימים. זליה שולח לכם רצוף לזה את הצלומים. כאן כבר תתאפשר לכם לראות את דבורה'לה במראות שונים תראו כך כמו שאני רואה את גרשונלה, יעקבלה ופסחל, אבל אני כבר זכיתי לראות ולהכיר את דבורהלה הנחמדה במצבים שונים. בשעה שהיא ערה, כשהיא מטיילת במרכבתה או כשהיא שוכבת באמבטיה, והיא מכה ברגליה הקטנטנטת ומשתכשכת במים מתוך עונג מרובה השפוך על פניה שנתאדמו ועל עיניה שגדלו. כמה מאושר אני, כשהיא מחזיקה בכפה הקטנטנה וזוקפת עלי את עיניה הכחולות. אין דומה לי אז. ביום הרביע של השבוע שעבר באה חינה קיוּגאן לדירתו של זליה בורשה שיבדֹק את מרים, זליה בדק את הילדה שהנה כעת בת אחת עשרה (זאת היא "קוטלה" שהיתה חינה אתה אצלנו בראשית שנת האבל באוגוסטוב) ואמר שצריך לנתח את השקדים מגרונה ושלח אותה לרופא מומחה. הרופא הלז ציוה לחינה לבוא עם בתה כעבור שלושה שבועות כדי לעשות את הניתוח. זליה אמר לחינה שאני נמצא כעת בשרודבורוב והזמין אותה לבוא למחרת לשרודבורוב עם מרים. למחרת פגשנו אותה ואת בתה בתחנת שרודבורוב.
חינה שמחה בי מאד ואמרה שלא ראתה אותי עשר שנים ושאני במאום לא נשתניתי. חינה עשתה רושם טוב במשפחת רונין כאשה משכלת ואינטליגנטית. חינה סיפרה לי שישראלקה אחיה קבל דרישה מאת אברהם שלמה לבוא לאמריקה, כמובן, יצטרך לחכות זמן רב עד שיגיע תורו. חינה ובתה סעדו אצל המחותנים את סעודת הצהרים ואחר כך נסעה עם בתה. היא בקשה את הכתבות שלכן ונתתי לה. אם היא תכתב לכם מכתב תוכלנה לכתוב את התשובה ולשים במכתבכם שאתם שולחים אלי ואני כבר אמציא לה ולא תוציאו כסף על בול. היא מעשנת פפירסות כמו אז. הנוף בשרודבורוב מבריא אבל אינו יפה כך כמו הנוף האוגסטובאי העשיר ביערות ובאגמים – בשרודבורוב אין אף פלג מים. שיינקה היא רעיה נאמנה ומסורה לי, אף על פי שהיא שם בודדה בכל זאת מבקשת אותי עוד להשאר כאן. קניתי בשבילה ספר שיריו של אברהם רייזין בכריכה יפה. אני יצאתי לא טוב על הצלום הקבוצתי שנעשה בחדר של דבורהלה תחת זה יצאתי נכון בצלום שנעשה בגן כשאני מחזיק את דבורהלה הצלום הזה מוסר את דמותי בדיוק. היו כלכם ברוב שלום ואושר הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה, יעקבלה ופסח'ל יקירי שלכם אבא-סבא.

[כתוב בשוליים:]
הח' הלמן שלח לנו מוסף לדבר שבו נדפס מאמר ביקורת של פינלס בדבר "בציר".
הצטלמנו אתמול עם המחותנים תמונות בשבוע הבא.

תוספת - הביקורת של פינלס שהתפרסמה ב"דבר" 23.6.1939 (לחיצה על התמונה תגדיל אותה בדף נפרד):

מכתב 101

פענוח העברית ע"י נגה אטלס (28.1.2011):

אוגוסטוב 13/8 39
שלום לכם חינה, פניה ארקה ואשר!
את המכתב ששלחתם לורשה, מפני שחשבתן שאני עדיין בשרודבורוב, קבלנו אתמול מזליה ביחד עם מכתבו ועם סם התרופה בשביל פניה. שמחנו מאוד במכתביכן, בקשר עם בקורך חינה יקירה, עם סחיק בגבת, אחרי פרוד של שתי שנים שמחנו בדבריך, חינה יקירה מה שכתבת מפניה ומגרשונלה (את ארקה לא ראית, כי איננו כעת בגבת), ובדבריך פניה יקירה, מה שכתבת על דבר חינה וסחיק. וכמה שתמיד נקבל מכם רק ידיעות טובות ומשמחות. משרודבורוב שלחנו לכם 8 צלומים – 4 לכל אחת מכן, מכיוון שעד עכשיו אינכן מזכירות כלום על דבר התמונות, נראה שהמכתב הזה עם התמונות אבד וחבל! שם היה צילום אחד יפה מאוד איך אני יושב יחידי על ספסל ומחזיק את דבורלה על ברכי והצלום השני היה גם כן יפה איך דבורלה שוכבת על כר על בטנה ופניה מופנים הצידה, כמו שצלם יעקבלה כשהיה בן חצי שנה, אם המכתב הזה אבד, מיד אבקש את זליה שיזמין בשבילכם את הצילומים אצל הצלם אבל זה יהיה כבר אחרי שישוב זלִיה מתרגילי הצבא הוא יהיה בקרמניץ ארבעה שבועות ימלא את מקומו של רופא הגדוד, עכשיו יסע זליה בתור אופיצר, כי הלא עוד בחורף קִבל דפלום של אופיצר. פניה יקירה! אני שולח לך את המשחה הזאת ואת תשתמשי כך, כמו שכותב זליה למשוח בלילה על הכתמים שבפנים אבל לא לעלות זאת יותר משבוע אחד עד שניים ואחר כך להפסיק לשני שבועות ואחר כך שוב לחַדֵש. אני שולח לכם רצוף לזה עוד שני צלומים שהצטלמנו בגן לפני החוילה כעבור שני ימים אחרי הצלומים הראשונים ששלחתי לכם, על הצילומים הראשונים היו כתֹבות של ליזה וזליה, את הצלומים האחרונים קיבלתי מהצלם כשזליה היה בורשה ושכחתי לפני נסיעתי לשרודבורוב לתת לזליה לכתוב עליהם, אני רק רשמתי את התאריך שבו הצטלמנו.
חפצו בשרודבורוב לעצרני לעוד, אבל חסתי על שיינקה שנשארה בודדה, אף על פי שכתבה לי, שלא אמהר לבוא בכל זאת כשבאתי הביתה גילתה לי את האמת שהתגעגעה מאוד, היא נמצאת היום ביער ואני ממהר לשלוח היום את המכתב אליכם משום זה יחסרו דבריה הפעם במכתב.
אני צמצמתי הפעם את הנייר של מכתבי כדי להקל עד כמה שאפשר על המכתב, כי חושש אני שהמכתב עם הצלומים הראשונים אבד, מפני שהיה לא קל.
היום באה לכאן מלומזה זילברשטיין עם בת בגיל אחת עשרה שנה. היא עשירה בורגנית, היא מתאכסנת אצל פיינשטיין, שהנהו קרובה. היא שאלה אותי על אודותיכן חינה ופניה.
האגמים והיערות של אוגוסטוב מושכים אליהם אלפי תיירים וקיטנים. הַשִזֵפָה (פלאזה) מלאה נשים ואנשים אני רוחץ בכל יום באגם, בשרודבורוב אין נהר והייתי מתרענן רק במקלחת כמו אצלכם בארץ. השבוע הזה הנהו כבר האחרון של ימי החופש אצלי. אחרי השבת יתחילו כבר הלימודים.
לאברהם שלמה אכתוב מכתב שני ואודה לו בעד 10 הדולרים והבגדים ששלח לך חינה יקירה, אני גם אשלח לו תרגום אידי ממאמרה של ברכה חבס "בשבילי מגינים" שבו היא מתארת את החיים בבית יוסף בתקופה הראשונה.
כאן ישנם כאלה שמקבלים דבר לגולה נשלח מהמערכת דבר. אַת פניה יקירה, לא היית יכולה לסדר שישלחו לי גליונות אחדים מדבר לגולה? אם זה קשה בשבילך, אזי אני לא רוצה.
היו ברוב שלום ואֹשר הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה, יעקבלה ופסחל
שלכם אבא סבא
פריסת שלום לבבית מאת שיינקה.

מכתב 100

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

גלויה 095

חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (29.12.2010):

קבוצת גבת
עבור פניה וארקה
דאר נהלל
פלשתינה

א. ברגשטיין
34 ?
אוגוסטוב
פולין

אוגוסטוב, 17/4/39, 

שלום לכם חינה, פניה, ארקה ואשר יקירי! 

בשבוע שעבר לא היה מכתב מכם, חשבנו שהיום, ביום השני בשבוע, ולכן דחיתי את כתיבת מכתבי ליום, והיום נתקבל מכתב מכתב מזליה אבל מכם לא. אני יותר לא אדחה את כתיבת גלויתי, בפרט שאם היום אזרׂק את הגלויה לתבת-הדאר תלך בדואר האויר. אצלנו הכל בסדר. אנו בריאים ועובדים אני בשלי ושיינקה בשלה- במשק. ריינק הבטיחני בימים האלה שהעניין יסודר עם המתנה בעוד שבועות אחדים. ולואי שהפעם יתקיימו דבריו. מקוים אנו שבעוד זמן קצר יגיע כבר ספר השירים שלך אלינו. אני מחכה כבר בקׁצר רוח, רוצה אני כבר לראותו. אני מעתיק לכם את מכתבו של זליה מיום 16/4 

[קטע ביידיש מזליה]

בשבוע שעבר במוצאי החג הייתי עם שיינקה בקולנוע. הסרט היה פולני בשם: "מנגינה נשכחה" הסרט היה יפה ומבדח מאד צחקנו ביחד עם כל הקהל. מה נשמע אצלכם? הנמצא ארקה בבית? איך מרגישה את פניה את עצמך בבריאותך? הקבלת, חינה, כבר את הצלומים? אני שלחתי לך את הצלומים בשני מכתבים בכל מכתב 8 צלומים 

הקלישות נמצאות תחת ידי, כשאקבל ידיעה ממך שכל הצלומים הגיעו לידך אשלח לך את הקלישות. לאפריקה חפצתי לכתוב אבל לא יכולתי הפעם נחכה, שמא הפעם יתקיימו דברי ריינק. פניה יקירה תשלחי ספר שירים לאברהם שלמה, קבלתי ממנו 10 דולרים, יותר שבע רצון הייתי אילו היה שולח זאת ישר אליכם. היו ברוב שלום ואושר הריני מחבק ומנשק אתכם ואת גרשונלה, יעקבלה ופסח'ל שלכם אבא-סבא. 

[קטע ביידיש משיינקע]


תוספת - כריכת הספר "בציר" - ספר שיריה הראשון של פניה ברגשטיין למבוגרים:

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

גלויה 090

חלק העברית פוענח ע"י נגה אטלס (30.1.2011):

לכבוד
אשר שרגא
בית יוסף
דאר חיפה
פלשתינה

אוגוסטוב 27/7 39
שלום לכם חינה פניה ארקה ואשר יקירי ואהובי!
במשך כל ימי ישיבתי בשרודבורוב קבלנו מכם רק מכתב אחד שיצא מגבת ביום 10/7. אני התארחתי שם 19 יום, במוצאי שבת 22/7 יצאתי משרודבורוב. זליה, ליזה גם משפחת רונין ביקשו אותי להשאר עוד, אבל אני אמרתי להם שראשית חס אני על שיינקה שיושבת שם בודדה ושנית ביום 23 תהיינה הבחירות לקונגרס ועלי להיות באוגוסטוב כדי להבטיח את הנצחון לליגה. באתי לאוגוסטוב ביום הראשון בבוקר, ביום הבחירות. התוצאות אצלנו: 60 אחוזים קבלה הליגה. אתם בודאי כבר קיבלתם את הצלומים ששלחתי לכם ביום הראשון שעבר משרודבורוב. צלום אחד כלל לא יצאתי טוב וגם זליה מפני שהצילום נעשה בחדר. יש אצלי עוד צלום כללי שהצטלמנו בגן יצאנו כלנו היטב מלבד המחותן. את הצלום הזה אשלח לכם בשבוע הבא. שמחנו במכתבכם, כי כבר דאגנו לכם. תתחדשו יעקבלה ופסחל בתלבושת החדשה שהביאה לכם החברה של אמא.
טוב אַת עושה פניה יקירה שמספרת את זכרונותיך לגרשונלה, כתבנה לי מנכדי שיחיו כל פרט מהם כל כך משח ומענג אותנו. כשנסעתי קנתה שיינקה מעיל וכובע לבנים גם שמיכה יפה של פלוסין בשביל דבורלה. ליזה וזליה קנו בשביל שיינקה אריג יפה לשמלה אני ושיינקה אמנם התרעמנו עליהם על שעשו את ההוצאה כי לעת עתה משתכר זליה מעט ומוציא הרבה. אני קניתי בשביל שיינקה כרך של שירי אברהם רייזון. היום קיבלנו מכתב מזליה והנה דבריו:

[קטע ביידיש מזליה]

הצטערתי מהידיעה שבמכתב אברהם שלמה, שקבלת חינה יקירה חסר מה ששלח. אבל אני משער שהוא שלח זאת ע"י בנק ויוכל היות שתקבלו. אתמול כתבתי לאברהם שלמה מכתב גדול כמו שהוא בקשני הזכרתי לו גם כן על דבר מכתבו ששלח אליך חינה ועל דבר האבדה. תרגמתי את השיר "תרמילי" וגם כן הנחתי במכתבי אליו, כי כתבת לי שאת השיר "הגדת יערות" הבין הודות לתרגומי ששלחתי לו. מה כתב הלמן לגבת על דבר פגישתנו בורשה? אצלי ימי החופש ימשכו עוד 3 שבועות אוכל עוד לנוח. כמדומני שכתבתי לכם שזליה בדק אותי בורשה בכל אברי ומצא אותי בריא ושלם. שולקיס שהיה אצל זליה לפני חדש ימים אמר לי אתמול שהוא מרגיש את עצמו עכשיו טוב הודות לריפוי זליה. והוא אמר לי: היה בטוח שבנך יהיה בעוד שנים אחדות לרופא ידוע בורשה. יתן ה' שתתקייֵם נבואתו הטובה. היו ברוב שלום ואשֶר שלכם אבא – סבא.

[קטע ביידיש מאת שיינקה]

מכתב 008

מפולנית שושנה וינטראוב (25.12.2010):

המסמך ביידיש בסופו נייר המכתבים הרשמי של דר' י ברגשטיין:

דר' י. ברגשטיין
מחלות פנימיות
ורשה, מרשלקובסקה 99 טל. 9.92-47
שרודבורוב, טל. 55-73
3--19 ש'

בסוף חותמת עגולה ובה כתוב:

דר' ישראל ברגשטיין
מחל '
פנימ'

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

פענוח היידיש (תעתיק) ע"י זיגריד בייזל (16.1.2011):

{1} Warszawa, dn. 15.V. 1939
[1] מיינע טייערע! [2] אייערע בריוו האבן מיר ערהאלטן. עליזאטשקא פילט זיך [3] שוין אביסל בעסער. זי גריסט הערצליך; די נאנטסטע טעג [4] וועט זי צושרייבן. [5] איך שיק אייך דא 3 סנימקעס - ליזאטשקא מיט דבורה'לן. [6] איך הייל זיך זייער - צייט 10 מינוט גייט אב מיין צוג. [7] נאניעק מיט מאניעק האבן מיך באזוכט אין ווארשע, [8] געגעסן מיטאג און אוונדברויט. באזוכט וועלוולען אין [9] יידישן שפיטאל - איך האב געראטן אים אראב ברענגען [10] קיין ווארשע. זיין צושטאנד איז ניט קיין גאר שלעכטער [11] - ער איז אבער זייער אפגעשוואכט. ער בעט דיר, [12] פאפאטשקא, אפגעבן א הארציקן "מזל-טוב". [13] פאניעס שירים האבן אויף אים זייער א שטארקן רושם [14] געמאכט. [15] זייט געזונד און גליקלעך. [16] אייער זאליא

notes:
[6] I don’t quite get this sentence. Maybe „צייט“ in the meaning of „since“, but it’s not clearer this way

מכתב 007

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים ופענוחים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (25.1.2011):

אוגוסטוב, 21/10/39
שלום רב לכם חינה, פניה, ארקה ואשר יקירי!
את המכתב מגבת קבלנו שלשום, זאת אומרת, ששבוע שלם עבר בלי מכתב מכם, ומשום שמכתבו של זליה גם כן נתעכב קצת לא כתבתי לכם בשבוע שעבר. תחת זה תמצאו עונג רב במכתב הזה, כי נמצאות בו התמונות של ליזה עם עם דבורהלה היקרה ששולח זליה בשבילכם. כשבאתי מבית הספר רצה שיינקה לקראתי כולה זורחת משמחה והתמונות בידיה. לקחתי את התמונה ראיתי את ליזוצ'קה עם דבורהלה והתחלתי לרקוד משמחה משערים אנו כמה תשמחו אתם בתמונה. אני הייתי מרגיש את עצמי כל כך מאושר עכשו, לולא המצב החדש, שנוצר עכשו בארץ בקשר עם ה"ספר הלבן". חושבים אנו כעת הרבה על אודותיכם, מאורעות אחרי מאורעות. יחזק ה' אתכם וישמרכם מכל אסון ופגע. מכתבך, ארקה היקר, שמח אותנו. אני כתבתי היום לזליה ולליזה, שארקה בכל זאת נענה, כמובן, בזכותה של דבורהלה היקרה, שאליה הוא פנה ברוב דבריו,. משער אני כמה ישמחו גרשונהלה ויעקבלה כשיראו את התמונה של הדודה ליזה והשארה דבורהלה, הדומה כל כך לדוד זליה, והלא גם הם דומים לו. פסח'ל יכיר את הדודה עם דבורהלה אחר כך ועד העת ההיא, תהיינה מסתמא עוד תמונות. כותבת את חינה יקירה, שהתרגזת מיעקבלה. הלא את יודעת שהתרגזות מזקת מאד לבריאות, כשיגדל יעקבלה יותר אז בוודאי יהיה צייתן (=מקשיב) יותר. לעת עתה צריכה את לקבל את השתובבותו באהבה ובמחשבה:
[ציטוט ביידיש]

כמו שאמותינו מלפנים היו מתנחמות. מבין אני שבלי זאת צריכה את לעבוד עבודת פרך יום יום, אף על פי שאת לא מזכירה זאת במכתביך אפילו במלה אחת, אבל אני ושיינקה מדברים תכופות שחייך צריכים להיות קשים מאוד מפני העבודות הרבות שיש לך למלא בכל יום במשקך. יודעים אנו שגם אשר עמוס עבודה רבה מאוד וצרוף לזה עוד שמירה, אבל את, חינה יקירה, בתור אשה המיניקה עוד ילד אינך יכולה להתפאר בודאי בעודף של כוחות, לכן צריכה את להזהר מהתרגזות. את צריכה רק להעמיד על יעקבלה פנים של כעס בשעת הצורך, אבל זה צריך להיות כעס ורוגז חיצוני ולא פנימי. כל אם צריכה במובן ידוע למלא תפקיד של מורה בחינוך ובגידול בניה. ישנם מורים, שמתרגזים וצועקים בשעת השיעור בכתה על התלמידים הסרבנים והשובבים, ואני – כשיש כבר צורך אז אני רק מקדיר ומענן את פני, מעמיד פנים של רוגז וזהו רק רוגז חיצוני, בקרבי פנימה משתדל אני להיות שקט לגמרי, תאמרו שזאת היא "שחקנות", אבל שחקנות כזאת מותרת, והעיקר שרוגז חיצוני משפיע על הילדים הרבה יותר, מאשר רוגז אמיתי, כי כשאדם מתרגז באמת עלול הוא לעשות הרבה שגיאות וטעויות מה שלא יעשה כשהוא שקט ומיושב בדעתו. אני אומר לכם זאת מהנסיון! בכלל לא צריך לדרוש מהילד יותר מדאי. יש כמה פעמים שהילד עושה מעשה לא טוב בלי שום הכּרה. צריך להסביר לו בדברים רכים שעשה דבר לא טוב ושהפעם סולחים לו אבל בפעם שניה לא יעשה כך. יודע אני שתפקיד ההורים בנוגע לגידול הבנים הוא ענין קשה ואחראי, ולכן צריכים ההורים לחשוב ולמצוא אמצעים ותחבולות שונות איך להשפיע על הילד, אבל להתרחק מהתרגזות כל שהיא. שמואל שפירא מארץ ישראל שהיה כאן באוגוסטוב לפני שנה וחצי בתור ציר של קק"ל והיה גם בביתנו, נמצא כעת שוב בורשה, והנה כתב לכאן שהיה בגבת אצלכם פניה וארקה ביום חג ומסר לכם פריסת שלום. הוא מסתמא ספר, שהיה אצלנו בבית מתפלא אני, שלא הזכרת, פניה יקירה, במכתביך על דבר ביקורו. קראתי את מאמר הביקורת של ר.כ. (רחל כצנלסון?) ששלחת לי ונהניתי, ואבקשך, שאם יודפסו בעתונים אחרים מאמרי בקרת על דבר ספר שיריך, לשלוח לי. משקה רוזנפלד-פוליק בורגנית, בעלה הקים בית חומה בן שתי קומות ברחוב הקרקובי בין ביתו של טננבוים וחנותו של ולמיר, ויש לו חנות של ברזל. פפירוביץ עדין רַוָק, נתגַסה [?] ביותר, נוסע הוא על פני העירות להפיץ את הבורית הסבון שלהם, הוא המפרנס של המשפחה, אחותו הבכירה עדיין יושבת בבית הוריה, כי לא התחתנה עוד. אבא פופקין נסע מאוגוסטוב, אומרים שהוא בתל אביב. אלימלך חלופיצקי הראה לי גליון של העתון "דבר לגולה" ובו נדפס קטע משירך "קן". אצלנו תערך מחר אספת מחאה נגד הספר הלבן. החנויות תהיינה סגורות משתים עד ארבע.מדוע לא הכנסת, פניה יקירה, לתוך ספר שירייך כמה שירים טובים שלך שנדפסו קודם בעיתונים שונים? מחרתים יום הולדתי- ערב שבועות. בקשר עם זה אני מברך אתכם באושר ובכל טוב והעיקר בשלום, כי אשרכם – אשרי. הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה יעקבלה ופסחל.
נ.ב.אני שולח לך, חינה יקירה, את הקלישות. שלכם אבא-סבא.

תעתיק חלק היידיש ע"י זיגריד בייזל (16.1.2011):

{2} [1] מיינע טייערע! [2] מיר האבן זיך זייער געפרייט מיט אייערע בריוו און ג-ט זאל געבן אז עס זאל אנקומען [3] פון אייך פריילאכע שטענדיק גוטע בריוו. דערווייל בעאונרויגט אונז זייער די לאגע ג-ט זאל [4] מאכן אלעס גוט. הייט איז שיין ערוו שבועת איך בין פערנומען קאנדען די [5] האדיסטקע זאל ג-ט געבן א פריילאכן געזונטן יום טוב פאר אונז אלע ארוים [6] און אלע אידן. איך וועל אייך בעטן אז איר זאלט ניט פארפעלן א וואך צום שרייבן [7] בייה איצטיגער לאגע חאץ אלע וואך א בריוו. זאל אייך ג-ט איינאיטן פון אלע [8] שלעכץ. א גוטן פריילאכן יום טוב אייער שיינקע. [9] איך אייל זאך דער בריוו מוז אוועגיין איינט.
notes:
this 9 yidish lines are at the bottom of page 2
[4] erev shavuot was on 23.5.39
[4] „קאנדען“ ?
[5] „האדיסטקע“ ?
[5] „ארוים“ ?
[7] „חאץ“ ?
[7] „איינאיטן“ ? As she doesn’t write „h“ at the beginning of a word it may be „איינהיטן“