מכתב 138

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

גלויה 137

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

מכתב 113

[חלק ביידיש מזליה]

חלק העברית פוענח ע"י דגנית פרג סברנסקי (30.1.2011):

ערב שבת הגדול 3/4/1936
אהובַי ויקירַי, שלום לכם! את מכתבכם קבלנו. שני המכתבים מחינה ופניה חדורים ברוח דאגה, ראשית מאי-קבלת מכתב מאתנו במשך שבוע, ושנית מהידיעות בעתונים על דבר המצב השורר עכשו במדינתנו. על זה אני מודיע לכם שאני כותב בכל שבוע ביום א'. כנראה, שמכתב אחד שלנו אבד, כמה פעמים יקרה שמכתב פשוט יאבד ולכן עליכם לא לדאוג אם פעם עובר שבוע ומכתב אינו מתקבל מאיתנו. בנוגע לידיעות בעתונים על דבר מדינתנו יכול אני להרגיע אתכם שבעירנו שורר שקט מוחלט ולכן אין שום יסוד לדאגה. כל צרכי הפסח כבר ישנם אצלנו. הוילאות המכובסים כבר תלויים על החלונות, את הדבר הזה עשה זליה. מקנישין קבלנו כמו בכל שנה בקבוקי תְּמָד (=מי-דבש) , שומן אוז מטוגן וגם ריבה כשר לפסח. מצבנו לא הורע חס ושלום במאוד ולכן אין לכם על מה לדאוג בנוגע לגורלנו. היו מקרים של פרעות בערים אחדות הנמצאות במערב פולניה במקום שיד האנדקים תקיפה. בעירנו השפעתם לא ניכרת. אין אני יכול להביע לכם מה טוב בשבילנו שזליה עובד כאן. בכל יום הוא בא הביתה אוכל סעודת הערב וסעודת הצהרים הוא אוכל בבית בכל יום שישי, שבת ויום ראשון. הודות לזה ההוצאות של זליה כאן הוקטנו בהרבה. העובדה הזאת מאפשרת לי לקחת את עשרת הדולרים האחרונים שנשארו לי עוד ולשלוח בשביל יעקב'לה שיחיה, כמו ששלחתי בשביל גרשונלה חמשה עשר דולרים. אני שמח שיכול אני לעשות זאת עכשו. את עשרת הדולרים החזקתי בשביל זליה, כי חשבתי שהוא יעבוד בעיר אחרת ואז הייתי צריך לשלוח לו בכל חדש לא פחות משלושים זהוב, אבל עכשו הוצאותיו לא תהיינה כך הרבה. אני שולח לכם חינה ואשר היקרים, את עשרת הדולרים, שיָקלו לכם במעט את תנאי חייכם הקשים עכשו. את, חינה, תכתבי על דבר קבלת עשרת הדולרים על ניר מיוחד ולא במכתבך הכללי, במכתב הכללי אל תזכירי אפילו במלה אחת על דבר הכסף ששלחתי. כל המכתבים הסגורים הבאים מא"י נפתחים על ידי, ולכן אמצא שם את המכתב הקצר שבו תודיעי על דבר קבלת הכסף. אוציא אותו מהמעטפה ואסתירו. מקוה אני שגם פניה וארקה מצדם יעמדו לכם לעזר בימים הקשים האלה בשבילכם, כשלאשר חסרים בכל שבוע ימי עבודה. אני כותב היום בערב שבת הגדול, שבערב בתשע מתחיל יום הולדתך פניה יקירה, ראי, שמרי את בריאותך, מכל משמר נצרי את לבך. אל תשאי את גרשונלה על זרועותיך.שמחנו מאד בידיעות על דבר גרשונלה ועל דבר טיולו של ארקה, הטיול הזה היה בודאי עשיר ברשמים וגם גרם להחלפת הכוחות. מכתבי יגיע אליכם ימים אחדים לפני השבת הראשונה שלאחר הפסח, שהוא יום הולדתך, חינה יקירה. יום הולדתך בשנה הזאת יצא מזהיר ביותר כי הוא חל באותו היום שימלאו בו חמשה חדשים ליעקבלה. ההזדמנות ההדדית של שני התאריכים המשמחים האלה תשמש סמל של ברכה לכם. זאת הברכה השלוחה מאיתנו לכם, חינה אשר ויעקבלה היקרים, יתן לכם ה' רוב שלום אושר ועושר. הלואי שתמיד נשבע רוב נחת משתי השלישיות היקרות לנו. שיינקה אינה יודעת כי נשארו אצלי עוד עשרת דולרים, היא חשבה כי כבר אפסו אצלי כל הדולרים, לכן אני מבקש אתכם שלא תזכירו במכתבכם הכללי על דבר משלוח הכסף רק על ניר לחוד. שיינקה טרודה עכשו בהכנות לשבת. היו בשלום ובאשר בברכת כולנו. הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה ויעקבלה יקירי שלכם אבא-סבא.
שיינקה דורשת בשלומכם ומברכת אותך, חינה היקרה בכל טוב לרגלי יום הולדתך.

גלויה 036

כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.

גלויה 032

חלק העברית פונח ע"י נגה אטלס (30.1.2011):

אוגוסטוב 28/12 36
אהובַי ויקירַי חינה, פניה, ארקה ואשר – שלום!
היום קיבלנו את מכתבכם, ששִמַח אותנו במאד, כי את פניה היקרה, כתבת בעצמך את המכתב ואת הכתב על המעטפה, ברוך ה', שהנך שבה לאיתנך, אבל זכרי פניה, ושמרי את בריאותך, אני כתבתי לך זאת בגלויתי הקודמת. הסתלקי מכל הכּבודים וחשבי על אודות עיקר העיקרים, על דבר שמירת בריאותך. מבינים אנחנו שהמחלה החלישה אותך ביותר ולכן עליך להתרחק מכל עבודה שהיא, היכולה ליַגֵע אותך אף במעט. אבקשך, ארקה יקירי, להשגיח עליה שלא תשתתף עכשו בשום עבודה בעניני המזכירות וגם בענין שירה עד שלא תבריא לגמרי. בכלל פניה, אינך צריכה לשכוח אף לרגע מבריאותך החלשה. את צריכה כך להתנהג למען ארקה וגרשונלה ולמעננו כולנו. חינה יקירה, שמחים אנו שבחייכם הוכנס עכשו נושא חדש ענין ההתישבות אני כבר יודע באיזה מקום יוסד מושב העובדים שלכם, סמוך למפעל רוטנברג. אמנם החום שם חזק אבל מקוים אנו שתתאקלמו. כאן נמצא בשביל המגבית של קרן היסוד ד"ר א. ברנשטיין לחג הפסח ישוב ארצה. עזרתי לו הרבה בהעברת המגבית. אמנם העשירים ערלי – לב ואינם נותנים. נותנים דוקא לא העשירים. הנה העתקה מגלויתו של זליה יום 21/2: "יקירי! התראיתי אתמול עם העלמה מגיד מורשה, היא לא מצאה חן בעיני, עושה רושם של עלמה מָשחתת המדות עם הרבה פריצות אני דחיתי תכף את הענין הזה. אני עובד ביחד עם שני רופאים זקנים באולם אחד. והם הודו לי, שאני ממלא את חובותי יותר טוב ויותר מוצלח מאשר הם. אצל חולה אחד הצגתי את הדיאגנוזה של שַחֶפת הריאה, הד"ר קוברינר אמר בהחלט דיאגנוזה אחרת, והנה קרני הרֶנטגן אִשרו אחר כך את הדיאגנוזה שלי. כל הרופאים השתוממו מאוד. כך אני מבלה את העת בטוב. כתב אבא [מילה לא ברורה] לשלנו בארץ ישראל אני דורש בשלומכם
[צד הכתובת של הגלויה]
חינה יקירה
בקשתנו היא שתשלחי לנו אם את יכולה את תמונתו של יעקבלה גם בשבילנו, כי קשה לי להפרד ממנה ולשלחה לזליה. כל כך הנני אוגואיסט [כך במקור] בתמונה זו, כמדומני, הכרתי לדעת את נכדי השני, את שרטוטי פניו הנחמדים. היו בשלום ובאשר עם גרשונלה ויעקבלה
הריני מנשק אתכם שלכם אבא סבא.

[חלק ביידיש משיינקע]