מכתב 209




כדי להגדיל את התמונה יש ללחוץ עליה. תרגומים יש להשאיר בתגובה למטה או לשלוח לי לדוא"ל ואני אכניס לתגובות.


חלק העברית (24.12.2010):

אוגוסטוב 28.2.1937
אהובַי ויקירַי חינה, פניה, ארקה ואשר – שלום!
את מכתבכם עם השיר קבלנו. את המנגינה של השיר אלְמַד, ואחר כך אלמֵד את שיינקה. שִמחו אותנו דבריך, פניה, שאת מודיעה אותנו במכתבך, כי את מרגישה את עצמך טוב, והעיקר שהנך משתפרת בבריאותך. תקותנו חזקה שאם רק לא תשכחי לשמור את בריאותך, כי תחלימי ותשובי לאיתנך. כנראה בזבזת את כחותיך ונחלשת ומשום זה תקפה אותך הקדחת בחֹרף הזה, אחרי זמן כל כך רב של התאקלמות, אחרי שש שנים של ישיבה בארץ. בעוד שני שבועות תמלאנה לגרשונלה שלֹש שנים. יום הולדתו חל בשבוע אחד עם יום הולדתך, פניה. ואני מהרהר: צריך היה לשלוח מתנות בקשר עם יום ההולדת לבת ולנכד; לדאבוני, אינו מִזְדַהֶה הצֹרֶך עם היכֹלֶת, אִי-היכֹלת מפריעה את מִמוּש הצֹרך. אבל מאידך גיסא – אני חושב שאין מתנה כזוּ בעולם שתוכל להשתַּווֹת למתנת ה', שהופיעה בשעת מחלתך והביאה לך את הרפואה הגדולה. משום זה תהיה השמחה בשני ימי ההולדת בשנה הנוכחית. ואני שולח את ברכתי – ברכת אבא וסבא – לבתי ולנכדי היקרים, ששני מלאכים טובים – שלום ואֹשֶר – ילוו אתכם תמיד, וחוטכם המשֻלש לא יִנָתק לעולם... טוב יהיה אם יעלה בידכם לעשות עכשיו תמונתו של גרשונלה, כמו תמונתו של יעקבלה עם עגלתו, המַראָה לנו כל כך ברור את קלסתר פניו של יעקבלה. מגרשונלה יש לנו רק תמונה אחת בהירה וברורה כשהוא בכפות ידיו את הצפצוף [רעשן?]. אבל הצלום הזה הנהו מכבר. כשנזדמן לי לראות ילד עברי בן שלש מצטייר מול עיני גרשונלה ואני חושב בגאון שגרשונלה בודאי יותר מפותח מהילד ההוא ואותה ההרגשה מתעוררת בקרבי בראותי ילד בגילו של יעקבלה. הלא צריכים אתם לדעת, ששני הנכדים שיחיו עוררו בלבי רגשות חדשים לגמרי, רגשות כאלה לא היו ידועים לי במשך כל ימי חיי שעברו. דומה הדבר לנסיעה בקרון הרכבת, מביט אתה מחלון הקרון החוצה רואה אתה שעמודי הטלגרף, עצים ושדות עָפים לפני עיניך, ונדמה לך שאתה עומד במקום אחד. כך העולם מסביב חולף ועובר ומגלה לך בכל פעם נופים חדשים, ורק כשמגיעים לתחנה חדשה מִתְבָרר אז לך על השטח שעברת, על המרחק שנשאר מאחריך... כך הוא אתי. חי אני זה שנים ב"מצב של עמידה", הנני מתבונן לצוּרוֹת החיים בעולם ההולכות ומשתנות לפני עיני. המאורעות הגדולים והפעוטים המתרחשים בעולם והעוברים אחר כך. הנני מסתכל לכל זה, ונדמה לי, שאני בעצמי הנני נמצא מחוץ לעולם המשתנה הזה: הכל חולף ועובר, ואני – עומד במקום אחד. אבל הנה הגעתי לתחנה חשובה מאד, הגעתי לתקופה כל כך רבת-הערך, נעשיתי לסבא. ושני נכדים כבר יש לי, על זאת מעידות התמונות. אמנם התמונות אִלמות הן, לא זכיתי עוד לשמוע את קולותיהם, לא את צחוקם ואף לא את בִּכְיָם. הבנים הם "ההוה" בחיי האדם, הנכדים שייכים כבר יותר לעתיד; בשעה שהאדם נמצא בגיל הנֹער הראשון יש לו "עתיד" משלו המתבטא בחייו הבאים. כשנעשה האדם לבעל משפחה עובר "העתיד" ממנו ומתרכז בחיי הבנים. כשגדלו הבנים והיו בעצמם להורים, עובר "העתיד" שוב לעולם הנכדים...
את שואלת, פניה, איך מבלים אנו באוגוסטוב השקטה והמושלגה את לילות החרף הארועים. מה להשיב לך? משתעממים אנחנו. כאן אין שום צל של חיים חברתיים. כל אחד חי רק לעצמו, מבֻדד מכלם. אין בכל העירה אף בית אחד שיהיה מין בית-ועד, שאפשר היה להכנס לשם ולבלות שעות אחדות מתוך התענינות. או שיושב כל אחד בביתו, או שיוצאים להסתובב על המדרכות והמגע היחידי שיש לך עם הבריות על המדרכה הוא רק קידת הראש מול המַכָּרִים המזדמנים לקראתך. 



בימות החול, כשהנני טרוד בבית הספר, השעמום אינו מורגש כל כך. גרוע יותר הוא ביום שבת וחג אז פשוט אין מָנוס מהשעמום. בשעה שזליה היה באוגוסטוב סבל לא מעט מחֹסֶר חֶברה. בנידון זה אוגוסטוב גרועה אפילו מרייגרוד וראצין [???]. כן, אם רוצה אתה לשחק בקלפים תמצא תמיד חוג אנשים שיקבלו אותך בזרועות פתוחות. בכלל יש להרגיש באחינו השרויים השרויים במדינתנו התרוקנות רוחנית גמורה. השפלות והבורות, הגסות והחוצפה מתגברות בעולמנו ומרימות ראש. צריך היה להדליק פַּנָס, כדיוגינוס היוָני בשעתו, לצאת לשוטט בכל העיר ולחפש אדם! קשה עכשו למצוא אדם שאפשר בבטחה להאמין לו. זוהי הצורה הרוחנית של רוב אחינו היושבים במדינתנו. ישנם אנשים הגונים, אמיצים בישרם ובאמונת רוחם, אבל הם נמצאים אֵי-שם לא מסביב לנו. הנה ימי הפסח עומדים כבר מאחרי כתלנו ואיננו יודעים אם זליה יבוא הביתה לבלות את ימי החג, כמו בכל שנה. חס אני פשוט עליו. יודע אני, שבורשה מבלה הוא את שעותיו הפנויות הרבה יותר טוב, מאשר בימי ישיבתו באוגוסטוב. לישעיה יש משפט בשביל סכסוך קטן שפרץ בינו ובין פקיד בית הדואר (רייזל איננה יודעת ואינה צריכה לדעת מזאת, רק מאיר ושלמקה יודעים). שופט השלום באוגוסטוב שפט אותו למאסר של חדש ימים, וישעיה הגיש ערעור לבית-הדין הסובלקאי. על יסוד דבריו של עורך-הדין מקוים אנו שבסובאלק יטילו על ישעיה מאסר תָלוי (זאוויעשעניע), וזה, כמובן, אינו חשוב כלום. משום זה שואל זליה בגלויתו, הרצופה למכתבי זה, מה נשמע בענינו של ישעיה? ברל נמצא כל העת בברסטוביץ הוא משתכר שם משעורים אחדים שיש לו. אצלכם, כפי שאתם כותבים, פסקו כבר הגשמים והאביב הנעים בא. אצלנו עומד החרף כעט בכל תקפו. הארץ מכוסה בשכבה עבה של שלג. המזחלות טסות על פני השלג הקפוא ומצלצלות כאילו עומדים אנו עכשיו בטבת ולא בסוף אדר. כן, זליה הדפיס בשבועון הפולני: "חיי האשה" מאמר אחד על דבר ה"היסטֶריה" וחתם על המאמר ד"ר י. קצפרובסקי על שם משפחתה של אמי ע"ה. העורך הפולני יודע שזליה הוא יהודי, ולכן, מסופקני, אם יתן לזליה את האפשרות להדפיס מאמרים בשבועון לעתים קרובות ולהמציא לו בזה רוחים. מה היא דעתכם, חינה ואשר, בדבר החששות שהביע לכם זליה בנוגע להתישבותכם העתידה? הקרוב יהיה המושב "הצפון" למפעל רוטנברג? היו ברוב שלום ובאשר, הריני מנשק אתכם ואת גרשונלה ויעקבלה מחמדי
שלכם אבא-סבא
נ.ב. הדיין הציע שדוך בשביל זליה עם בתו של עשיר אחד קופיעץ [?] הגר בעירה "מיר" סמוך לברונוביץ ויש לו עסקים בורשה. לעשיר ההוא יש כבר שני חתנים רופאים ועכשיו הוא רוצה לעשות שדוך עם בתו השלישית. היא גמרה גמנסיון בבראנוביץ, והנה כעת רק תהיה איזו ממשות. אם ה[???] יבוא לידי תוצאות חיוביות אודיעכם את הכל. בכלל, דעו, שנהיה זהירים בצעד רציני כזה. הנ"ל. 

חלק היידיש תורגם ע"י ביאנקה רודיך (6.1.2011):
יקרים שלי!
הנה, לגרשונלה מלאו 3 שנים. יתן אלוהים שיגדל ויהיה לאיש בריא חזק וגדול, ואתם וגם אנחנו נזכה להרבה נחת ממנו. אין אצלנו יותר מפוטוגרפיה ברורה אחת של גרשונלה. גם פאפא וגם אני היינו רוצים תמונה חדשה שלו. חינה יקירתי, אנו שמחים מאוד ביעקבלה. הוא מתפתחת יפה, שיהיה בריא וחזק, יפיפה הוא בודאי. שיהיו בריאים שניהם, שני ילדים יפים, אחד בלונדיני, השני ודאי יהיה שַׁאטֲנִי.
כפי שהנכם רואים, מתקרב ה"ערב פסח". כשהפסח כבר נכנס, זה כבר טוב. אבל עד שמכניסים אותו, זה מאוד קשה. בדיוק כעת, כבר שלושה שבועות אין אצלנו חלוצה. כל ה"קיבוץ" התרוקן כאילו בלילה אחד, אין "קיבוץ". קשה מאוד להשיג נוצריה עכשיו. אני עובדת בפרך לבד. כל היום אני עסוקה ובערבים גם כן. כי צריך לעשות תיקונים, טלאים, וזה קשה, אבל מה אפשר לעשות? לפחות להיות בריאים, זה העיקר. תהיו לי בריאים וכתבו מכתבים טובים.
שלכם
שיינקע

  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

כתבו כאן את התרגום שלכם. אם יש תיקון לתרגום אחר, או תוספת - אנא ציינו זאת. כל תרגום והערה עוברים אישור ולא יופיעו מיידית. תודה על עזרתכם!